לארה ומקס מתנים אהבים כשלארה היא היוזמת. היא רוכבת על גופו של מקס, במסע קסם פרטי לגילוי עינוגי המין. זמן רב אחר כך, שוכבת לארה לצד מקס, ידה מקיפה את בית חזהו בעוד עיניו בוערות באפלה בשביעות רצון. ראשה נח על בית שחיו של מקס, דמעותיה מרטיבות את חזהו של מקס. ידו שלו מלטפת את קרחתה. לאחר זמן ארוך היא נרגעת מעט. כריות אצבעות ידה מלטפות בעדינות את חזהו של מקס.
לארה (מנומנמת ומאושרת)
למה הצעת לי את התפקיד?
מקס, מעל ראשה, מחייך לעצמו חרישית, מרוצה מעצמו. מבטו עובר על תמונת הפורטרט של האישה, על הארוניות הדחוסות, על מסך המחשב שהוטל לפינה נידחת של החדר. החדר שמסביבם נע באיטיות. על השולחן הקטן שבשולי הקרון מונחת תמונתו של פרופסור שיין, פניו מעוותות על ידי סדק הזכוכית שבתמונה, המגינה על פני הצילום והוא נראה כאילו הוא מחייך חיוך מטורף.
מסך שחור
FADE IN
פנים. שעת שקיעה. המקדש של פרופסור שיין
המקדש מואר באור שקיעה זהוב.
פנים. שעת שקיעה. המקדש של פרופסור שיין מבפנים
פסלו של פרופסור שיין, מואר בצבע כתום. קול מקהלה נשמע מרחוק. אחד הכוהנים עובר דרך פרוזדור ארוך אל תחתית המקדש. שם לאחר מדרגות רבות נמצאת לפניו דלת מתכת כבדה עם מערכת של לחצני ספרות לכניסה. ידו מושטת ואצבעו לוחצת על סדרה של לחצנים. בסופה נשמע לפתע צרצור מכאיב אוזניים והדלת נפתחת בקליק חד כשיד נשענת על הדלת.