חוץ. צהרים. במדבר
הקרונית גולשת במורד התלול על פסי המסילה. הם נעים בתוך חריץ מלאכותי בהר, בין שני קירות חצובים גבוהים, מעשי ידי אדם. לאחר זמן מה נפתח אחד הצדדים אל הנוף הפראי והם נוסעים כשבצד אחד קיר כמעט אנכי של הר סלעי ומצדם האחר עצים וצמחיה פרועה האופיינית לנווה מדבר. כאשר הם מגיעים לישורת האחרונה, מגלים השלושה, המיוזעים מחום השמש המדברית, כי פניהם מועדות לתוך מנהרה חצובה בהר. מעט לפני המנהרה פסי המסילה מפורקים וערמות של חול ואבנים מונעות כל אפשרות להמשיך את המסע בקרונית.
תום (בעצב)
נראה שהגענו לסוף הדרך עם הקרונית.
לירוי עוצר את הקרונית מעט לפני פתח המנהרה, במקום בו מסתיימת המסילה. תום רואה משהו ומזנק מהקרונית השטוחה ונבלע אל בין הסלעים שלצד המסילה. הוא נבלע בין השיחים הירוקים הגדלים פרא ותוך דקה נשמעת צעקתו.
תום
בואו תראו מה מצאתי!
לירוי (בקול עמוק)
אנו באים תום.
חוץ. צהרים. בצל נווה המדבר
לירוי ולארה שמים פעמיהם ויורדים גם הם אל בין השיחים הגבוהים והסלעים, עד שהם מגלים לפתע את תום משתכשך בתוך בריכת מים קטנה בת כמה עשרות מטרים, שיצר הטבע. לארה מתיישבת על סלע, קרוב אל פני המים ואילו לירוי עומד שם, חוכך בדעתו מה לעשות.
תום
לירוי, בוא גם אתה למים, זה נהדר.