פנים. לילה. בין הסולמות והמדרגות
בצעדים גמישים וחרישיים הוא נע על המדרכה המתכתית לעבר הסולמות הארוכים ויורד לאחד הקרונות החשוכים שמתחתיו, משתדל לא לזעזע בפסיעותיו את מבנה המתכת הגמישה. כשהוא מגיע לדלת הקרון הוא דופק מס' פעמים בדלת בקצב מסוים. שניות בודדות בלבד עוברות עד שהדלת נפתחת ומארי אן עומדת בפתח.
פנים. לילה. חדרה של מארי אן
ברגע שבו נסגרת אחריו הדלת, נופלת מארי אן בזרועותיו והוא מנשק לה בלהט בצווארה. ידיו משוטטות על בד הקימונו שלה, חובקות את שדיה. מארי אן גוררת אותו אליה והם נופלים יחד אל המיטה הצרה. היא אוחזת אותו בפניו ונושקת לו בטירוף. בתנועה אחת הוא גורף בידיו לצדדים את שולי הקימונו שלה עד שגופה הבהיר נחשף בחשכה.
מארי אן (בלחש)
חיכיתי לך. הו, כמה חיכיתי לך.
תום
היום כשהתאמנתי לקראת התחרות, כמעט ולא יכולתי, בגללך. (סערת נשיקות).
בתשוקה אדירה הם מתפתלים כשתום חודר אליה ועוטף אותה בידיו בעוד היא מתפשקת לפניו וקולטת אותו לתוכה.
מארי אן (בלחש)
הו תום, אתה כל כך גדול. אני מרגישה אותך כל כך טוב.
הוא נע בתוכה בתנועות קצובות.
תום (מפנטז)
נברח למדבר, נחיה שם לבד, נאהב בטירוף, אף אחד לא יתערב לנו בחיים.
הם נעים בטירוף, מגיעים אל השיא עד שמארי אן נשברת לפתע וגופה רפה. תום מתגלגל לצידה. היא מגישה את ידה אל פיו והוא מנשק אותה. הוא מתהפך על גבו. היא נדבקת אליו ומחבקת אותו.