תום
כמו שאני מכיר אותם הם יהיו בסדר.
פנים. בוקר. בפנים המכרה.
אור השחר העולה מעיר את אביה של קלודין. הוא קם ממקומו, ניגש אל תום ולוחש לו.
אביה של קלודין
עלינו לצאת לחפש אותם, הם טרם חזרו.
תום
מישהו מאתנו חייב לשמור כאן, אני אלך לחפש אותם.
אביה של קלודין (נאנח)
אתה חושב שתוכל למצוא את עקבותיהם?
תום
אתה שוכח שאני כבר כמעט שנה צד אתכם יום יום.
אביה של קלודין
אוקיי. תשתדל לחזור מהר.
תום ניגש אל סיר המים, שוטף את פניו וממלא את המימייה. אחר כך הוא ניגש אל קלודין הישנה כשתינוקה לידה. הוא מקרב את ראשו, מביט ביצור הזערורי היונק בשפתיו מתוך שינה. גל של אהבה עזה מציף אותו. הוא מיטיב את השמיכה על קלודין ובנו הפעוט וניגש למדורה להתחמם מעט. אח"כ הוא יוצא לפתח המכרה אל ערב הפחים החלודים הנאנקים קלות מרוח הבוקר ונעלם.
END FLASH BACK