מנהלת
תחילה היה קשר מצוין בין המרכזים אך בעקבות המלחמה ועקב הזיהום החמור, התנתקו מקומות רבים מהמרכז והתפתחה תרבות של אזורים כמעט אוטונומיים שבהם כל אזור מנוהל ומטופל כמעט לחלוטין בכוחותיו הוא. יש לנו כאן מרכז ייצור של אנדרואידים, המספק לנו את כל "משאבי האנוש" שלנו. החל מהעבודות השחורות בחקלאות ובתחזוקה, וכלה באספקה, בטיסות, בניהול ובשירות. יש לנו מספר מעיינות מים נקיים יחסית, וחקלאות ברמות זיהום שונות. (הפסקה) האמת היא, שהיחידים שעדיין נעים מידי פעם בין המרכזים שלנו הינם המפקחים, המגיעים אלינו בעיקר לצורך ליווי אנדרואידים עם סיום תפקידם.
לארה
אמרת שיש לכם עבורנו הפתעה?!
המנהלת מחייכת.
מנהלת
יש לנו שתיים. אבל תחילה נעשה סיור במפעל שלנו, לייצור האנדרואידים.
פנים. יום. פרוזדור שבסופו דלת זכוכית אטומה ועבה.
תום ולארה עומדים מאחוריה של המנהלת. המנהלת פותחת את דלת המפעל שלהם בעזרת מפתח ארוך שהיא שולפת מכיס נסתר מהקימונו הורוד שלה. ענני אדים של קור פורצים מבעת לדלת הנפתחת.
פנים. יום. אולם קטן מוקף במקררים בעלי דלתות זכוכית.
הם נכנסים פנימה לתוך אולם קטן המוקף בארונות זכוכית עבים. הרצפה לבנה ומבהיקה בניקיונה, בניגוד לשאר הבניין שבו הניקיון אינו גדול. נורות הניאון מסנוורות אותם וזמזום המזגנים המונוטוני נשמע כל הזמן ברקע ומקשה על השמיעה.
מנהלת (בגאווה)
זה מפעל הייצור שלנו. כאן זה "המחסן" שלנו.