פרופסור
הצלנו את חייך, היית קרובה למות.
לארה מנידה בעייפות את ראשה ונאנחת בציניות.
לארה
אני יכולה להרגיש את זה דוקטור, עדיין כואב לי.
פרופסור
אני פרופסור, לא דוקטור. דיברתי בזמן שישנת עם אימא שלך ואני מעוניין לדבר גם איתך.
לארה (בהיסוס)
כן?
פרופסור
הצלנו אותך מהדלקת החריפה בבטנך, את תחיי חיים מלאים אך לצערי, לא תוכלי ללדת לעולם. החצוצרות שלך נהרסו לחלוטין.
לארה משפילה את עיניה. הפרופסור סותם את פיו למספר שניות.
פרופסור (בשקט)
דיברתי עם אימא שלך בשעות בהן התנדנדת בין החיים למוות. היא סיפרה לי עלייך רבות. את נערה מיוחדת במינה. (הפסקה) יש לנו היום תכנית מחקר מעניינת שאנו נרצה לעניין אותך בה.
לארה ישובה על הספה אך היא לא שומעת. היא מעכלת את העובדה הנוראה שהיא לעולם לא תוכל ללדת. דמעות צצות בעיני אימה עת היא מסתכלת בבתה הקודרת.
פרופסור (ברגישות)
אני אשאיר אתכן עכשיו לבד. נראה לי שעלייך לנוח קודם.