אביה של קלודין (בקול שקט)
הבת שלי, קלודין, כבר הגיעה לבשלות. אני רוצה שתיקח אותה. היא תהיה לך אישה טובה. היא תוליד לך ילדים.
תום מציץ לעברה של הנערה המשפילה את עיניה בביישנות מחמת המעמד. מבעד לביישנותה הטבעית מסתתרת נערה פראית. היא מצאה חן בעיניו של תום עוד מההתחלה אך הוא לא העיז עד כה להתקרב אליה יותר מידי.
אביה של תום
תום, אנחנו הולכים ונכחדים, עשה את מה שאתה צריך לעשות.
תום (מהסס)
לא תכננתי להשתהות כאן זמן רב. גם אם אהיה כאן אתכם, בסופו של דבר, אמשיך בדרכי.
גבר
קח אותה איתך כשתהיה מוכן. (בקול נשבר) רק תדאג לה.
תום
כן אדוני.
תום מהנהן חרישית בראשו. אביה של הנערה מסמן לה בתנועת ראש זעירה והנערה מחליקה לפתע ומתיישבת לידו. הם מציצים זה בעיני זו. אחר כך עולה ידו של תום בהססנות ומחבקת את כתפה. הנערה מתקרבת אף היא אל תום. אמה של הנערה מתחילה לפתע לשיר שיר עצוב כששאר החבורה הקטנה מהמהמת איתה, כמנסה לעבור לסדר היום. מאוחר יותר, קמה הנערה בהחלטה אמיצה של רגע, מושיטה ידה לתום וכשהוא קם ממקומו, היא מוליכה אותו אל חשכת המכרה. האם והאבא מסתכלים זה בעיני זו בדממה ורק רעש הגחלים הלוחשות נשמע.
קלודין ותום נעמדים לפני פיר פתוח ושחור. לפיד יחיד דולק, מותקן על הקיר.