היא מתעכבת לרשום משהו בפנקס קטן ועט הצצים בידיה. בקצה האולם נוסעים הלוך ושוב שתי מלגזות מיושנות ומגושמות, מוסעים בידי אנדרואידים המעמיסים משטחים לתוך קונטיינר מהסוג המעופף. תום מעיף מבט לעבר האולם ונאנח.
תום
אני לא רואה כאן אף בן אדם.
אנדרואידית מנהלת
כל המפעל הזה מנוהל כבר שנים ארוכות על ידי אנדרואידים. אתה האדם הראשון המבקר כאן מזה זמן רב.
הם יושבים מסביב לשולחן ההנהלה הענק. אנדרואידית משרתת בקימונו כתום נכנסת לחדר ומביאה לשולחן מגש ועליו קנקן שתיה קרה וכוסות צבעוניות. על הקנקן מונחת כף יציקה מוזרה בזווית ישרה. תום ולארה שותקים. המנהלת במו ידיה, יוצקת בטקסיות תיאטרלית מהכף לכוסות ומגישה להם אותם, מעין טקס תה קטן משלהם. לארה קדה לעברה. האנדרואידית המשרתת דוחפת לחדר עגלה קטנה ועליה מגש ובו כמה פרוסות לחם קטנות ולידם, צלוחיות מטבל גבינה ומשהו בלתי מזוהה הנראה כמו מיונז. תום מסתער על הסנדוויצ'ים הקטנים. האנדרואידית המנהלת סוגרת את קיר הזכוכית באמצעות וילון אטום כדי לזכות בפרטיות. נעשה חשוך למחצה בחדר והמנהלת לוחצת על מתג והאור בחדר נדלק. עתה הם זוכים בפרטיות. על הקיר תלויה דיאגרמה של מפעל האספקה. הדיאגרמה ישנה מאוד ובלויה בקצותיה. בדיאגרמה רואים במרכז את מרכז האספקה, מעליו מסומנים כשמונה ישובים, כל יישוב מסומן בשרטוט כקונטיינר. כולם קשורים בקו כחול למרכז האספקה. על יד כל אחד מהם כתוב שמו. תום מציץ ממקום מושבו בסקרנות בדיאגרמה ומבחין ביישוב השני בגובהו הקרוי "ניו יריחו". זהו הישוב שלו. מימין למפעל האספקה שבמרכז הדיאגרמה חץ אדום למרובע בו כתוב "מפעל האנדרואידים", ומתחת הקובייה שבמרכז הקרויה מרכז האספקה, שלושה חיצים חומים המובילים לשלושה מרובעים, האחד חקלאות מזוהמת, השני חקלאות נקיה והשלישי חוות בקר. האנדרואידית המנהלת רואה את מבטו החוקר של תום.