לארה – דף 39

חוץ.  יום.  על הגדרות שמסביב לרשת הביטחון של היישוב

קבוצת האנשים בקימונו הכחולים שלהם עומדת מסביב לרשת הביטחון הענקית. חלקם ישובים על מדרכת הברזל, חלקם עומדים נשענים על מעקה הביטחון. זהו יום בהיר והראות מרחיקה עד אל מעבר לפסגות ההרים המושלגים שבקצה המדבר. גבר כבן 30 עומד על גג אחד הקרונות בלבניו, הוא מניף ידיו ומזנק למטה תוך שהוא מבצע מספר סלטות באוויר. כשהוא נוחת לתוך כיס הרשת נשמעות מחיאות כפיים מהצופים. הוא מטפס למעלה על הרשת עד שהוא עולה על אחת המדרכות שמסביב. דקה אחר כך, ניצב על גג אותו קרון תום הצעיר. הוא כבן 25, חסון, צעיר ובמלוא אונו. הוא עומד זקוף על שולי גג אחד הקרונות שלמעלה, נושם עמוק, מרוכז. מעיף מבטו למטה, כעשרים מטרים מתחתיו עומדים שכניו ומביטים בו. מבטו ממוקד על מארי אן, אישה נאה, בשלה ששנות חייה אי שם לקראת גיל 35. היא לבושה בקימונו שחור ובכך היא שונה משאר האנשים ששם. היא אלמנה ואיבדה את בעלה שקפץ לתהום. נשימה אחרונה והוא מניף את ידיו ומזנק למטה בלא היסוס תוך שגופו מבצע מספר סלטות באוויר ונוחת בדיוק רב על גבו. ידיו הפרושות חובטות בתזמון המתאים ברשת שלמטה ומקלה את החבטה שגבו סופג. הוא שוקע בתוך הרשת האלסטית מטרים רבים עד שהיא מחזירה אותו בתנופה וגורמת לו לעוף בחזרה למעלה, כשניים שלושה מטרים ואז נוחת גופו שוב לתוך הכיס שבתחתית הרשת. אי שם בירכתי ראשו הוא שומע מחיאות כפיים נלהבות ממעט האנשים הצופים בו מסביב על המדרכה. ראשו מסוחרר. הוא יודע שהלילה היא תחכה לו, מארי אן. כשהוא משלים את טיפוסו ונעמד בינות האנשים על המדרכה, הוא רואה את מבטי ההערכה של האנשים ואחד הגברים הזקנים יותר פונה אליו.

גבר זקן

נראה לי  שהשנה נשלח אותך לתחרות האזורית של הקפיצות החופשיות. לא יהיו לך מתחרים רבים. לך לנוח, מחר תצטרף לקרון המעופף שיביא אותך במהלך סיורו היומי לכפר שמארח את התחרות.

תום העלם (בהתלהבות)

מאז ומתמיד רציתי לצאת ולראות את העולם. היציאה מכאן יכולה לשפר את מצב הרוח שלי. אני לא זוכר מתי יצאתי מהיישוב, מאז הגעתי לכאן כזאטוט.