גופות הלוחמים האנדרואידים נשארות טרף למאכל הציפורים ובזמן שהוא קובר את רעיו הן לא מבזבזות זמן וחוזרות לסעודתן, הן כבר התרגלו לנוכחותו. הוא קם וניגש לעבר הלוחמים האנדרואידים המתים, מבריח שוב את הציפורים. הוא מפשפש בכליהן של הגוויות ושולף משם סכין חדה, אלת ברזל קטלנית וקשת ואשפה מלאה בחיצי מתכת. מהורהר הוא עומד ביציאה ממעלה הוואדי, רובה הציד הישן שלו על כתפו ומעיף מבט אחרון אל שדה הקטל, רק אז הוא מתחיל את מסעו בחזרה אל המכרה.
חוץ. יום. צלע ההר בפתחו של המכרה
תום נמצא למרגלות ההר, הוא נושא עיניו למעלה ולזוועתו הוא רואה כי הפחים החלודים שבפתח המכרה הוסרו ופוזרו, חלקם אפילו הועפו במדרון ההר. ליבו מנבא לו רעות כשהוא מחיש צעדיו במעלה הגבעה.
פנים. יום. בתוך המכרה
מבט חטוף אחד מבהיר לו כי הלוחמים האנדרואידים הגיעו אל המכרה. גוויות משפחתו החדשה, מפוזרות על פני משטח המכרה. קלודין נערתו מוטלת ערומה וחבולה על המסילה השחורה, לאחר שנאנסה וגופה הושחת בסכינים. תום מחפש אחר תינוקו אך הוא אינו מוצא אותו. הוא נופל על ברכיו לצד גופת נערתו ומחבק אותה בבכי תמרורים, גווייתה עדיין חמה, עיניה בוהות בתקרת המכרה. הוא מבעיר מחדש את שרידי המדורה, אחר כך פונה עם לפיד בוער לפינות האולם הנידחות ומחפש אחרי בנו, יורד בסולם לעבר הפיר שבו יש מים ומאיר את פני המים אך לשווא, בנו נחטף ככל הנראה על ידי האנדרואידים. ברגליים כושלות עולה תום מתוך הבור. תום נעמד בפתח המכרה הפרוץ, הנוף המדברי נפרש לעומתו. הוא נופל על ברכיו, פגיונו בידו וזועק לשמיים.
תום (זועק)
למה? אלוהים למה?!
אחר כך הוא מתמוטט על הקרקע ומתייפח.
FADE OUT
END FLASH BACK