פנים. באולם המואר של ייצור אנדרואידים
פנים אולם ייצור, רצפה לבנה מבהיקה, קור עז, אורות ניאון חיוורים. מתחתית אחד הארונות בוקע ענן קטן ולבן של חנקן. ארונות מתכת וזכוכיות עבות, מתחתן נמצאים השיעתוקים. אט אט מתקרבים אל הזכוכיות ומתחתן רואים גופות קפואות, כולם של פרופסור שיין הזקן וכפיליו חלקם בגילאים צעירים יותר.
פנים. שעת שקיעה. חדר עבודה של פרופסור שיין
חדר העבודה של שיין מכיל ריהוט מעץ ובד בגוונים של ירוק וצהוב. השולחן הגדול בצבע חום ולוח זכוכית מלוטש עליו. לארה בקימונו חדש כתום, עוזרת לפרופסור שיין לקום ממקומו בכורסה ולהתקרב לשולחן. היא רוכנת מעליו ולוחשת דבר מה לאוזנו. הוא מהנהן בראשו. הוא נראה זקן מאוד וקרח לחלוטין.
פנים. שעת שקיעה. אולם המקדש
פנים המקדש מלא באלפי מאמינים. האווירה חגיגית. במרכז הבמה הגדולה מותקנת בימת נאומים קטנה, עם רמקול ותאורה. הכהן הצעיר עומד על דוכן הנואמים עם ארשת נלהבת על פניו.
כהן צעיר
ידידי ושותפי לדרך. כידוע לכם, מידי שנה, אנו מפשירים את מנהיגנו הנערץ מההקפאה. קבלו את אלוהינו, פרופסור שיין!
הוא מוחה כפיים בנמרצות, כל הקהל מחרה אחריו בטירוף. לארה מגיחה מצד הבמה, מובילה בידה את פרופסור שיין המקורי, ההולך בקימונו שחור. שיערותיו הבלונדיניות הפכו ברובן ללבנות. הוא נע לאיטו, ניכר בו שכל צעד שהוא עושה עולה לו בכאבים, הוא זקן מאוד. כאשר הוא עולה על הבמה, בדרכו לעבר דוכן הנואמים, מושלך הס בקהל, אלפי המאמינים קורסים לפתע בהשתחוות מלאת אמונה. פרופסור שיין נשען על במת הנאום בידיו, הוא נושא מבט מעורפל לעבר הקהל, מסונוור בחלקו אך מרגיש את האנרגיות האדירות של ההמון המחכה למוצא פיו. אצבעות ידיו המעוותות מזקנה לופתות ומשחקות עם פינות דוכן העץ המלוטש שעל הבימה. לארה עומדת לצדו, מעט מאחוריו, ללא תזוזה אך קורנת מאושר. כוס מים מונחת שם. הפרופסור הזקן נוטל בידיים רועדות את הכוס מים ושותה אותם.