שני האנדרואידים האחראים על הצלייה מתחילים לפרוס את בשר החיה הנצלית והם מעבירים תחילה פרוסת בשר ארוכה למנהיג. זה נועץ ברעבונו את שיניו בבשר, קורע בשיניו פיסות בשר ולועס אותם בשקיקה. תום מביט כמהופנט בפיו של המנהיג המזיל שומן על סנטרו. פיו של המנהיג מתרוקן סוף סוף וגב ידו מנגבת את סנטרו.
מנהיג
יש לכם מזל שהפעם הצלחנו בציד.
תום מפחד לשאול את המנהיג מדוע. המנהיג מחייך אליו בפנים צהובות מאור המדורה. זה חיוך של זאב טורף וחסר מעצורים.
מנהיג
לעתים קרובות אנחנו הולכים לישון על בטן ריקה. אין ספק שהמזון שהבאתם לנו יעזור לנו מאוד בימים הקרובים.
תום ולארה שותקים, מובסים. האנשים מסביבם מהנהנים בראשם בשביעות רצון. גם הם לועסים רצועות מבשר החיה. אחד האנדרואידים מגיש לתום רצועת בשר ואח"כ גם ללארה.
תום (בעודו לועס)
תנו לנו להמשיך במסע שלנו. איננו מתכוונים להפריע לכם.
מנהיג (מחייך בארסיות)
תאכלו טוב כי זאת הארוחה האחרונה שלכם.
תום הנדהם מפסיק ללעוס את הבשר, טעם בחילה עולה בפיו והוא לא יודע אם לבלוע את הבשר או לירוק אותו החוצה.
מנהיג
הייתי משכיב אתכם עכשיו על המדורה, כמו החיה שאתם אוכלים אותה עכשיו. (בודק משועשע את האימה המתפשטת על פניו של תום) אבל גם לנו יש כללים מסוימים. (בגאווה מבודחת) אתה מבין? יש לנו מוסר של קניבלים!