אנדרואידית
אני יודעת. לא ידעתי כי כך יתפתחו הדברים. (שתיקה ולאחריה היא נושאת עיניה התמימות אט אט למעלה, לעבר תום). עם הזמן, למדתי גם אני לאהוב אותך. הצטערתי כל כך לקבל ממך מכתב בו אמרת לי כי אתה מתכוון לסכן את עצמך כדי להגיע אלי. (הפסקה ואח"כ בקול רועד) ידעתי כי זה יהיה סוף דרכי, או דרכך (משפילה מבטה).
תום אינו עונה, הוא עומד בחצר ולשמע דבריה הוא מפנה לה את גבו, עיניו מתמלאות דמעות. הוא פוסע מספר צעדים, מתרחק ממנה. האנדרואידית נשארת במקומה, קורסת על ברכיה, ראשה מורכן.
הכהן הצעיר
למרות שהפרת את ההוראות והמשכת לחיות בסתר, דבר שבגינו עלי לחסל אותך מידית, אני מוכן לאור גילוי הלב שלך לתת לך את הכבוד לומר את דברייך האחרונים.
תום מסתובב לעבר הכהן הצעיר.
תום (בתחינה לכהן הצעיר)
זה בסדר, אינך צריך להרוג אותה בשל כך. אני סולח לה.
הכהן הצעיר (בחריפות)
זה לא חשוב אם אתה סולח או לא. יש לנו כללים ברורים של התנהגות. אנו מצפים מאנדרואידים המסיימים את תפקידם להרוג את עצמם, ובמידה וקשה להם, להזמין מפקח שיעזור להם בכך. האנדרואידית הזאת לא עשתה כך. זה עניין פנימי בינינו ולך כאדם, אין בכלל זכות התערבות.
הכהן הצעיר נושא מבט פראי לעבר תום, שנרתע עקב המבט הרצחני. האנדרואידית (יושבת ודמעות גדולות זולגות על לחייה).