האנדרואידים מסביבם מגחכים אך מאפשרים לתום ולארה לעלות מן המים. נבוכים, הם מקבלים את בגדיהם הרטובים ולובשים אותם על גופם כשכולם עומדים ומסתכלים בהם בחוסר טאקט.
פנים. שעת אחה"צ. פתח המנהרה
תום מביט בייאוש על המסילה שם עומדת הקרונית שלהם, ריקה לחלוטין. כל המזון, מכלי השתייה והמזרונים שלהם נשדדו ונעלמו. הקבוצה מובילה אותם פנימה והם נבלעים חיש מהר לתוך חשכת המנהרה.
המנהיג (מורה לאחד האנשים)
אתה! תשמור על הכניסה.
פנים. שעת אחה"צ. בתוך המנהרה
הם הולכים במנהרה בחושך הולך וגדל עד שלאחר כמה עשרות מטרים בתוך מעבה המנהרה, כשהחושך כבר כמעט מוחלט, האנשים מסביבם דוחפים אותם לתוך גומחה צרה בקיר, שם, לאחר פרוזדור קטן הם מגיעים לתוך אולם קטן המואר באור לפידים.
פנים. באולם לאור המדורה
שני אנשים מהקבוצה כבר גוחנים במרכז האולם ובתוך זמן קצר מדליקים מדורה קטנה. האנשים מסתודדים, כל אחד בפינתו, בעוד לארה ותום עומדים שם נבוכים, בבגדיהם הרטובים, רועדים מקור בלי שיידעו היכן לשבת. המנהיג כבר יושב במקום קרוב למדורה ונשען על קיר.
מנהיג (בחוסר סבלנות)
שבו! שבו! (מורה בידו) אנחנו תמיד שמחים לקבל כאן אורחים.
המנהיג מורה להם לשבת לידו קרוב לחום המדורה. הם יושבים בלב כנופיה של כ- 15 אנדרואידים ואנדרואידיות החיים במנהרה באופן קבוע. שני גברים תולים מעל המדורה בעל חי שניצוד על ידם קודם לפגישתם. בעל החי משופד על מוט לכל אורכו ובשרו מסתובב מידי פעם מעל המדורה. ריח הבשר הנצלה על האש מוצא חן בעיניו של תום שנזכר לפתע עד כמה הם רעבים. לארה מביטה בו עדיין במבט נרעד.