גבר
כבר כמה שנים. איבדנו את הספירה.
פנים. לילה. במדורה באולם הכניסה למכרה
תום יושב בחברת שני גברים, שלוש נשים, נער ונערה. מדורה קטנה מחממת אותם כשהם יושבים מסביבה. הנערה, קלודין, ביישנית, מנסה שלא לנעוץ עיניה בתום, או לפחות שלא יראו עד כמה היא סקרנית לגביו, אולם כולם מודעים לתגובותיה. שני הגברים הם דודה ואביה ואילו הנער הוא אחיה. שתיים מהנשים הם אימה ודודתה ועוד אישה קרובת משפחה נוספת, מבוגרת מהן.
אביה של קלודין
אז אתה אומר שהם הרגו את החברה שלך?
תום
אני מאמין שהם רואים ושומעים הכול מבעד למסכי טלוויזיה שלהם.
הנער, אחיה של קלודין
אלוהים!
תום
ממה אתם חיים כאן במדבר?
אביה של קלודין
יש לנו במכרה פיר מלא מים ועוד אחד המוביל למטה, למכרה. את מזוננו אנו מוצאים בציד. בני הוא הצייד המוכשר ביותר שלנו. לולא הוא, לא היינו שורדים בתקופה הזו של השנה.
הוא מביט בגאווה לעבר הנער שחיוכו מתרחב.
חוץ. יום. במדבר
תום ודודה של קלודין הולכים בוואדי היבש בין השיחים האפורים והנבולים ממלכודת למלכודת. באחת מהן נמצאת שפן שנלכד. הדוד של קלודין נראה מרוצה. הוא פותח את המלכודת ואוחז בידיו בשפן המפוחד.