אנדרואידית (מחייכת)
חיכינו לכם. זה כבוד גדול לנו לארח אתכם במפעל האספקה שלנו. לא בכל יום מגיע אלינו בן אדם. (הפסקה לצורך קידה קלה לעבר תום) ולא כל יום מגיעה אלי מישהי מסדרת הייצור לארה. את יודעת שהאנדרואידים מהדגם שלך הפכו לאגדה?
לארה (מחייכת בחזרה)
לא. לא ידעתי.
הן חוזרות להתחבק ולהתנשק שוב. מצב רוחן טוב להפליא.
אנדרואידית
בואו, הכנתי לכם לשתות ולאכול. שמענו על המסע שאתם מתכננים ואנו אחוזי התפעלות לנוכח נחישותכם ואומץ לבכם.
לארה (מצטנעת)
הנחישות והאומץ הם של תום. ואני, כמשרתת מחויבת להצטרף אליו וללוות אותו.
פנים. יום. חדר הנהלה
הם עולים לחדר הנהלה ממוזג ושקט. מבעד לקיר זכוכית, דרכו ניתן לראות את כל האולם הענק ואת כל הפעילות הגועשת שבו. במרכז החדר שולחן גדול ומסביבו מספר כורסאות מנהלים דהויות. האנדרואיד שהוביל את תיק המסע שלהם, מנחית את התיק בכבדות על רצפת חדר ההנהלה וממהר להסתלק
סקרנותה של לארה גוברת על נימוסיה.
לארה
מה יש לו?
מנהלת (מתנצלת)
מסתבר שיש אנדרואידים שאינם יודעים את מקומם. בקרוב אזמין עבורו את המפקח.