"נר הלילה" (בקול רך, VOICE OVER)
תום יקירי. הרעיון שלך לנסות ולהגיע אלי אינו טוב. מדובר במסע בן כמה מאות קילומטרים. פעם, המרחק הזה היה מעורר גיחוך, אבל היום? בנתק השורר בין הישובים, בשטחים המזוהמים בקרינה, בתלאות הדרך, בהרים המושלגים החוצצים בין המדבר לארץ שלי, במחלות ובכנופיות השורצות בדרכים… לא יקירי. לא זו הדרך. אני לא רוצה שתנסה להגיע אלי במסע נואש וחסר סיכויים שבו אתה עלול לאבד את חייך.
חוץ. בוקר. מבט פנורמי אל מתחת לגג הקרון
להקת ציפורים נעה בשמיים מצד אל צד רודפת אחרי מנהיג הלהקה. לארה יושבת עתה בישיבה מזרחית, שקועה במדיטציה.
"נר הלילה" (בקול רך, VOICE OVER)
נמשיך לחיות כציפורים כלואות בכלובי מתכת דחוסים. אני משלימה עם העובדה כי נמשיך לחיות ולאהוב זה את זו מרחוק בידיעה כי נשמותינו קרובות ואף מרחק פיסי לא יכול להפריד ביניהן.
FLASH BACK
חוץ. יום. שדה פתוח
לארה הנערה וחברה בן גילה, רצים בשדה הפתוח. החבר בחור רזה ונאה, בלורית בלונדינית, אף ישר ובולט ועיניים בוערות. לארה צעירה יותר בכמה שנים ורזה, עם שיער ארוך ומתבדר. החבר צריך להתאמץ כדי להשיג אותה כי היא קלת רגליים. לבסוף הוא מצליח, תופס אותה במותניה ושניהם מתגלגלים בתוך שדה החיטה הענק. קול צחוקה מתגלגל.
END FLASH BACK
חוץ. בוקר. גג הקרונית
ראשו של תום מבצבץ לפתע מתוך הקרון. לארה יושבת בלבניה ומודטת. תום נראה מאושר, כמי שקיבל החלטה לאחר התלבטות קשה במיוחד. הוא מושיט את ידו לנגב את עיניו.