לארה (VOICE OVER)
העפתי מבט לעבר תום. הוא ישב לצידי על יד החלון השני של הקרונית, שקט מתמיד. כבר הכרתי אותו מספיק זמן כדי לדעת שמתחת למעטה פניו הרגועות, מתרחשת סערה מתמדת. טרם ידעתי את תום, אבל כבר הייתי מוכנה לקראתו, לקראת התפקיד שהועידו לי. שוב ושוב הייתי מעבירה בגניבה את מבטי על פניו. למדתי לאהוב את תווי פניו השזופות, את שפתיו, את אפו הישר ועיניו הערניות. הייתי בטוחה שתום יידע לצחוק, יידע לחיות. הייתי בטוחה בזה, אולם במצב שבו קיבלתי אותו, הוא היה שבר כלי.
כותרות הסרט: לארה
חוץ. יום. רחבת הנחיתות של היישוב האווירי
כלי טיסה הנראה כמו קונטיינר קטן בעצמו, שט באוויר, סילונות אוויר חמים נפלטים מפתחים בצדדיו ברעש. בפינותיו הקדמיות של הקרון ארבעה חלונות גדולים ושקופים דרכם יכול הטייס לנווט את דרכו. הקרון "משייט" מעל משטח נחיתה העשוי רשת צפופה של מוטות ברזל דקים העשויים שתי וערב. מסביב למשטח יש מדרכה צרה ומעקה העשויים גם הם מאותה רשת מתכת צפופה. לארה, אישה בשלה כבת 35, חטובה ויפה להפליא, קרחת לחלוטין, עיניים תכולות מהממות, לבושה בקימונו כתום ובסנדלים יפניות עומדת במדרכה הצרה, לצידה 2 מיכלים ריקים ומוט נשיאה איתו היא מובילה את הדליים כשהם מלאים. היא מחכה בסבלנות לנחיתת הקונטיינר על המשטח שבאמצע הרחבה. מבט למטה מראה רשת ענקית העשויה מחוטים גמישים הפרושה מתחת לכל היישוב הענק. מתחת, נראים עננים פה ושם וביניהם, מרחוק, את אדמת כדור הארץ החומה צהובה ופה ושם גם כתמים קטנים בגווני ירוק. נשמעת חריקה מתכתית עת הקונטיינר נוחת בכבדות על המשטח, מרעיד את כל הקונסטרוקציה. שקט מושלך לפתע ולאחר מס' שניות נפלט אוויר רב מנחירי הקרון ברעש עז, כקטר שנדם. מהפתח הצידי של הקונטיינר, נפתחת הדלת והאישה ממהרת לעבר הפתח. היא נבלעת בתוך הקונטיינר למספר רגעים ואח"כ יוצאת משם, כשמיכל אחד מלא בירקות ופירות ובמיכל השני יש סיר סגור ומהביל.