לארה (VOICE OVER)
לעולם לא אשכח את היום שבו הגעתי לראשונה ל"ניו יריחו". רחש הנשימות והנשיפות החדגוני של הקרונית עדיין הומה היום באוזני כשאני נזכרת כיצד אני, בת 16 בלבד, נצמדת לחלון בשקיקה ומציצה החוצה מבעד לזכוכית המאובקת.
שני שליש העליונים של החלון מלאים בשמיים תכולים, מגובה שלושת הקילומטרים מעל האדמה נראה הנוף המדברי מתחלף אט אט לנוף ירקרק צהבהב.
לארה (VOICE OVER)
היינו מעל רום העננים, כשהתקרבנו לאיטנו לכתם מרוחק התלוי באוויר, עד שראינו את קבוצת הקונטיינרים התלויה באוויר ללא אחיזה. שלט הסתובב על עמוד ענק ששימש כציר ושרוב הקונטיינרים היו מחוברים אליו באופן ישיר או עקיף, דרך מארג של רשתות מתכת צרות, מעקי מתכת חשופים וסולמות. השלט נמצא בתחתיתו של הציר הענק. אט אט התקרבנו וראינו את השלט המואר יום ולילה שהראה: "שם הישוב: 'יריחו החדשה', מס' תושבים: 160".
קרונית הטיסה צפה לה לאיטה למעלה, לאורך העמוד הענק, וגגות הקונטיינרים נחשפים. בראש כל אלה הייתה מותקנת קופסה מיוחדת עם עשרות אנטנות הבולטות ממנה לכל הכיוונים במרחקים קבועים ומדודים. זהו "הקיפוד", הוא זה המאפשר לקרונית לצוף בחלל האוויר. עננים לבנים השתרעו מתחת לעיר ומאחוריהם ראו את הארץ הענקית, 3 ק"מ מתחת, זרועה בכתמים ירוקים, צהובים וחומים.
פנים. יום. פנים קרונית הטיסה
בפנים הקרונית נמצאים 3 אנשים, לארה והטייס בקימונו כתומים, ותום בקימונו כחול. הטייס יושב במרכז הקרונית ומנופי ההפעלה בין ברכיו ולארה ותום ישובים בשני צדי הקרונית ומשקיפים מהחלונות לעבר הנוף בחוץ.