פנים. לילה. מטבחון ומסדרון
יעקב מגיע למטבחון של קומת המשרדים של הבניין. שם הוא מדליק את מכשיר הגז הנמצא שם, ומבעיר מסמכים וניירות שהוא מוצא. בריצה הוא ניגש לעבר הרצפות הצפות ומשליך את הניירות הבוערים לעברם. כך הוא עושה במשך דקות ארוכות. רק כאשר השטיחים מקיר לקיר והווילונות שבאולם הכניסה ניצתים, הוא נוטש את החדר ושועט החוצה. רחל ומאיה על זרועותיה מחכות לו במסדרון. ביחד הם פורצים לבסוף החוצה מהמכון.
חוץ. לילה. פתח המכון
שיירה ארוכה של חיות פורצת מפתח המבנה לאוויר החופשי של הלילה. אורות הניאון מסביב למבנה מבהיקים, הלילה מלא כוכבים. על המדשאה ממול בניין המכון הנשרף עומדים בדממה אלפי הזקנים ומחכים להם. יעקב, ביתו מאיה על זרועותיו ורחל, ניגשים לעבר שני הזקנים שבראש העדה. הם מתחבקים איתם בהתרגשות, בלא מילים.
זקן א'
הבטחנו לכם שנבוא אליכם ביום שתשתחררו מכלאכם.
יעקב נרגש מכדי לדבר. הוא מתחבק חיבוק אמיץ עם הזקן. רחל עם הזקן השני. מאיה עומדת לידה ומביטה בשתיקה בהוריה המחובקים עד שאחד הזקנים נזכר בה ומרים אותה על ידיו, נושק לה בעדינות על לחיה.
זקן ב'
כדאי שתצאו מהמכון, לפני שיבואו לכאן כוחות המשטרה וההצלה.
הוא מצביע לעבר מכונית חשמלית קטנה הנמצאת ליד המכון. יעקב, מאיה על זרועותיו ורחל ממהרים מעדת הזקנים לעבר המכונית החשמלית החונה בצד המבנה והולכים לעברה.
חוץ. לילה. רכב חשמלי
יעקב, רחל ומאיה על זרועות רחל יושבים במכונית חשמלית.
המכונית מתחילה לנסוע. הם מנופפים ידיים לעדת הזקנים ולחיות שמסביבם. יעקב מסובב את הרכב לעבר כיוון היציאה מהמכון הביולוגי.