בלי היסוס היא לוחצת על דלת האולם שבו נמצאות חיות הניסוי של המכון. קול נקישה נשמע והם מוצאים עצמם בתוך פרוזדור רחב, בין מאות כלובים של חיות. עשרות קופים גדולים בכלובים מביטים בהם בזעם, נושפים לעברם באיום. בצד אחר של האולם מתוך מס' כלובים נובחים לעברם כלבים פראיים בטירוף. אור ניאון לבן ומסנוור מציף לפתע את האולם החשוך למחצה. רחל מסתובבת אחורנית בבהלה לעבר הפתח ממנו נכנסה לאולם, נשימתה יוצאת מפיה באד מחמת הקור העז. פרופסור לוי ועוד שומר אחריו נכנסים פנימה, חוצצים ביניהן לבין דלת היציאה.
פרופסור לוי
רחל? למה את בורחת? ממי את בורחת?
רחל
תתרחק ממני.
פרופסור לוי
לא לפני שתשמעי כל מה שיש לי לומר לך. דפיקה נשמעת בדלת ושומר נוסף מאותת מבעד לדלת הזכוכית. השומר מאחורי פרופסור לוי נסוג אחורה ופותח את הדלת. הוא מקבל משהו מעבר לדלת ואז הדלת נסגרת שוב. פרופסור לוי נוטל את הדבר מידיו של השומר.
פרופסור לוי (ברוך)
נדמה לי שזה שלכן?
הוא מחזיק בידו את בובת השפן הקרועה והרטובה עדיין מהרוק של הכלב. הוא מגיש אותה לעבר מאיה הנמצאת על ידיה של רחל. מאיה מביטה בעיניו של פרופסור לוי בריכוז אבל נמנעת מלהושיט את ידה ולקחת את השפן הקרוע. לאחת מספר שניות הוא מתעשת מהמעמד המביך ושם את בובת השפן על אחד מהכלובים, מנגב לאחר מכן את ידיו בממחטה שהוא שולף מכיס מכנסיו.
פרופסור לוי (ברוך אבהי)
מה קרה רחל?
רחל מצטמררת מן הקור שבאולם אבל גם מעדינותו השטנית של פרופסור לוי. רחל שותקת, משתדלת לשמור על קור רוחה.
פרופסור לוי
היכן תומר ויובל?