חוץ. ערב. פתח ביתו של ד"ר ישראל
שעת ערב, חושך בחוץ. הגשם בחוץ מתחיל להתחזק. ד"ר ישראל מתקרב לעבר לובי הבניין המואר בבית המשותף. בשביל האפל משהו המוביל לפתח הבית, בחלק המקורה של הבניין, בינות השיחים, מגיחים לפתע שני ילדים והדוקטור עוצר מופתע. אור חדר המדרגות מאיר את פניו ונראה כי הוא הזדקן בשנים האחרונות.
תומר
ד"ר ישראל?
ד"ר ישראל (מופתע)
כן?
תומר
שמי תומר. השם של אימא שלי הוא רחל. האם אתה זוכר אותנו?
ד"ר ישראל (מעכל)
איזו הפתעה! תומר?! אני לא מאמין! גדלת כל כך, אתה כבר ממש גבר! מה שלום אימך?
הוא גוחן לעברו, מחבק אותו בחום רב.
ד"ר ישראל
ומי הקטן הנחמד הזה?
תומר
שמו יובל. הוא אחי.
ד"ר ישראל
הוא הבן של… יעקב?
תומר
כן. האם נוכל אדוני לא לעמוד בחוץ אלא להיכנס לדירתך? אנו כבר שעות מחכים לך וקר לנו. אנו לא רוצים להצטנן בגשם.
ד"ר ישראל (נבוך)
כמובן, כמובן.