תומר (מתעצבן)
אולי שמתם את אבי ואמי בכלא אך אני לא מוכן להרגיש כמו אסיר.
עיניה של יעל נפתחות בתדהמה אולם היא חכמה מספיק כדי לשתוק.
מלווה
נדבר על כך בנסיעה. בכל אופן (פונה ליעל בנימוס) אני מבקש ממך לא להיפגש עם תומר יותר. הדבר רק יגרום לצרות צרורות לשניכם.
יעל (מתרגזת)
אמנם אתה אדם מבוגר אבל אני לא רואה לנכון למה אתה רוצה לכפות על תומר משהו שהוא לא רוצה.
תומר (מתמרד)
זוהי חברה שלי. ואם ארצה, אפגוש אותה כאן.
אבל למרות הכול, קם תומר מהשולחן באי שביעות רצון מופגנת. הוא הולך בעקבות מלווהו. בדרך לפתח הקפיטריה הוא מסתובב אחורנית ומחייך לעבר יעל, קורץ לה והיא מחייכת לעומתו ושולחת לו נשיקת אוויר קטנה.
פנים. ערב. מכונית חשמלית
תומר יושב בשקט כשמלווהו נוהג בחזרה למכון.
מלווה
תומר?
תומר מביע את אי שביעות רצונו במופגן ושותק. לאחר שתיקה קצרה ממשיך המלווה.
מלווה
האם אימא שלך או אבא שלך לא דיברו איתך אף פעם?
תומר
על מה?
מלווה
למה אתם סגורים במכון?