יעקב
ידידי. באתי מארץ רחוקה כדי לעודד אתכם. באתי לומר לכם, אל תפחדו. קחו את עצתי, קחו את ידי המושטת. בואו ואוביל אתכם בחזרה מעמק הפחד החשוך שבו אתם נמצאים, בחזרה לפסגות הקורנות אור, חום ואהבה. וותרו על ההתנגדות שבכם ובואו להרוויח את חייכם בחזרה. אם לא תעזו, תישארו צמחים נטולי חיים, פסיביים לחלוטין עד שתדעכו ותמותו. בואו איתי ותינצלו.
(תמונות מרוחקות מזוויות שונות, כולל מלמעלה)
בדממה עובר יעקב מחולה לחולה. הוא שם את שתי כפות ידיו על לחיי החולים, מתעכב על כל אחד מהם ומעביר להם אנרגיות. החולים שעל פניהם שם יעקב ידיים הופכים לאדומים מאור פנימי. גם לאחר שהוא עובר לחולים אחרים, ממשיכות פני הקודמים לבעור באדום, עד שהאולם מתמלא כולו בשדה של כתמים אדומים על רקע צהוב לבן. אט אט מתעמעמת התמונה.
FADE OUT
פנים. יום. חדרו של הגנרל
אווירה נינוחה בחדר. יעקב יושב מול הגנרל השקוע בכורסת המנהלים שלו.
גנרל
אתה מתנדב לעזור לנו לחדור לתוככי המכון הביולוגי?
יעקב
אני אמנם לא בלש, גם לא בלש חובב, אבל יש בידי כלים טובים משלכם כדי למצוא את מה שאתם מחפשים. אני מבטיח לך שזה ייעשה במהירות רבה.
גנרל
נשמח מאוד לכל עזרה.
יעקב
אני רוצה לחזור לארץ לבד, בזהות בדויה, כאזרח אמריקאי. אני אצבע את שערותי, אלבש חליפה מהודרת ואגדל שפם וזקן קטנים כך שאפילו אשתי לא תכיר אותי. יש בדעתי למצוא עורך דין שיטפל בהפרת זכויותינו ובמקביל למצוא עיתונאים שבמידת הצורך יוכלו "לפוצץ" את הסיפור שלנו בציבור.