מלקולם חש כי יעקב עדיין לא בשל לדבר על כך ולפיכך הוא סותם את פיו. הוא קם מהכסא, מציץ בעצמו בראי מזוויות שונות מעווה את פרצופו מול הראי ואחר כך מסתובב בחדר השינה הלוך ושוב כאריה בכלוב עד שיעקב יוצא מן חדרון האמבטיה.
פנים. יום. חדר אוכל
יעקב ומלקולם יושבים בפינה רחוקה באולם חדר האוכל. איש אינו מתקרב או מפריע להם. מלצרית באה אליהם במהלך הארוחה ומשרתת אותם באופן אישי. יעקב גומר את ארוחת הבוקר ומניח את ספל הקפה המרוקן שלו בחזרה לשולחן, ידו על בטנו המלאה. המלצרית ניגשת וממלאת לו את ספל הקפה מחדש. יעקב גוחן לעבר מלקולם. השעון הגדול בקיר המסעדה מראה 9 בבוקר.
יעקב
אני מתכוון להיכנס לשם היום. אבל תחילה אני רוצה לקרוא את כל מה שכתוב בתיקים הרפואיים שלהם. אני רוצה לדעת בדיוק מה ואיך קרה להם, אילו טיפולים הם עוברים ואיזה תרופות הם מקבלים.
מלקולם
ניפגש עכשיו עם צוות הרופאים שלנו ואח"כ עם צוות האחיות.
יעקב
לא. קודם אני רוצה לקרוא את התיקים, לפני שאני מדבר עם הרופאים. תן לי להקדיש את השעות הקרובות ללימוד.
פנים. יום. משרד
יעקב ומלקולם יושבים בחדר משרדי כלשהו. כוס הקפה של יעקב מונחת על השולחן, מלאה. על צלחת גדולה במרכז השולחן, בין ערימות של תיקים רפואיים, עוגיות מאפינס מסוגים שונים. יעקב גוחן לעבר מלקולם. השעון שעל הקיר מראה כי השעה ארבע אחרי הצהריים.
יעקב
אני צריך זמן ושקט. אני רוצה להיכנס לשם מיד אחרי שהם יטופלו על ידי האחיות של משמרת אחר הצהריים. מאותו רגע אני רוצה שאף אחד לא ייכנס לשם עד שאני עצמי לא אצא מהאולם.