רחל
מאיה? תגידי לקופים שלא יצאו מהכלובים אלא רק לפי סימן שלי, כשפרופסור לוי יחזור.
מאיה
טוב אימא.
רחל עוברת על פני הכלובים ופותחת אותם. החיות יושבות בכלובים, כולן נועצות בדריכות את עיניהן ברחל אולם אף אחת מהן לא יוצאת מהכלוב. הדלתות נשארות למראית עין סגורות.
פנים. לילה. חדר במכון
יעקב שוכב על דרגש צר, שמיכה מעופשת מכסה אותו. הוא מתעורר מהקור המקפיא. הוא מתחיל להלך בכלוב הצר מצד לצד, השמיכה על כתפיו והוא משפשף את ידיו, מחמם אותן עת הוא נושף עליהן אד מפיו. הוא נמצא כלוא בתא קטן. טעם מר בפיו והוא עדיין כואב בכל גופו מזריקת השיתוק שקיבל שעדיין לא התפוגגו תופעות הלוואי שלה.
פנים. לילה. האולם בו נמצאים כלובי החיות
פרופסור לוי משקיף על רחל ובתה מעבר לדלת הזכוכית. הן סובלות מאוד מן הקור. הוא דוחף את המפתח למנעול מעבר לדלת ופותח אותה. הוא נכנס פנימה. הפעם הוא בגפו. רחל מתרחקת ממנו לתוך עומק האולם. פרופסור לוי מתקרב לעברן בזמן שהן נסוגות.
פרופסור לוי
רחל?! עצרי בבקשה.
רחל מגיעה לקצה הכלוב שם היא נעצרת, אוחזת בבתה. פרופסור לוי מושיט את ידו לעברה.
פרופסור לוי
רחל יקירתי.
רחל (נדהמת)
אל תתקרב אלי.
פרופסור לוי
למה את מתרחקת ממני?