פנים. לילה. במכון הביולוגי
יעקב יורד במורד המדרגות. אורות ניאון חיוורים נמצאים בכל מקום, מאירים את המקום כולו באור מפלצתי. בקומה התחתונה הוא מגלה שוב שלט: "ימינה לכלובי החיות שמאלה למעבדה". הוא פונה שמאלה ומתקרב שוב לדלת פלדה אימתנית עם חלון קטן באמצעה. הוא מציץ ורואה מישהו עובד שם. הוא חוצה את הדלת ונמצא עתה באולם עצמו.
פנים. לילה. באולם הייצור
האולם מורכב מרצפה צפה של אולמות מחשב. אור ניאון חזק במיוחד וטמפרטורה קרה מאוד. האיש יושב על כסא עם מעיל דובון ולפניו מסך מחשב. אד נשימתו יוצא מפיו מחמת הקור. מעבר לשולחן המחשב נמצאת צנטריפוגת ענק. על הצג בדופן הצנטריפוגה כתובים 2 שורות של מספרים אדומים. על מסך המחשב בהתאמה, 2 שורות צבעוניות מקבילות. בהמשך האולם מכונה אוטומטית ענקית לייצור תרופות שבסופה נפלט נהר וורוד של כדורים. יעקב נעמד בקצה המכונה, מתעלם לחלוטין מן האיש. ידו שוקעת בעדינות בזרם הכדורים הוורודים ובכפו הוא נוטל כמה מהם. הוא מקרב את ידו ורואה כי על כל הכדורים מוטבעת האות H. משם ניגש יעקב אחר כך ניגש יעקב לעבר מדף הקלסרים שבארון הפתוח מאחורי האיש. אצבעותיו עוברות על הקלסרים בחיפוש עד שנעצרים על אחד התיקים. לאחר שניה הוא שולף את התיק שכתוב עליו "תעודות משלוח אוגוסט-ספטמבר 2063". הוא מסתכל מעבר לכתפו באיש היושב על המכונה. האיש רדום כמעט לחלוטין למול צג המכונה. בשקט פותח יעקב את התיק ומציץ במה שכתוב שם. הדפים מלאים בשורות שורות של תאריך, קוד לטיני בן 16 ספרות ואותיות כל אחד, קוד אלפא ביתי נוסף ושדה נוסף סכומי. הכול בכתב יד. יעקב מחזיר בשקט את התיק למקומו בארון. הוא עוצם את עיניו ומתפוגג מן האולם.
פנים. לילה. חדר בית המלון
יעקב שוכב במיטה. הוא פוקח את עיניו ונשאר שוכב בלי לנוע. לאחר שניות ארוכות הוא נאנח ומתיישב במיטה, ידיו משפשפות את שערות ראשו כמתעורר משינה עמוקה. הוא מדליק את האור שליד מיטתו. ידו אוחזת במקלון הטלפון שלן והוא לוחץ עליו.
יעקב (בהודעה לטלפון)
אני בחדר 614, בואו לאסוף אותי עוד חצי שעה.