תומר
לא. זה עניין כלשהו בין אימא ואבא לביניכם. אף פעם לא נכנסתי לזה.
מלווה
אני מבין. תדע לך שאסור לכם ליצור קשרים עם אנשים מבחוץ.
תומר
למה?
מלווה (נאנח)
זה סיפור ארוך ולא אני הוא האיש להסביר. למה אתה חושב שאתם סגורים במשך שנים במכון בלי לצאת? ישנה בוודאי סיבה, לא?
תומר (בשפתיים מחושקות)
אימא ואבא שלי מעולם לא פגעו באיש. הם אנשים עדינים, טובי לב וחכמים, זה מה שאני יודע. בכל זאת הם מוחזקים כאסירים.
מלווה (נאנח)
ידעתי שזה יהיה קשה. תשמע תומר, למה שלא תדבר עם אימא שלך כשתחזור הערב הביתה?
תומר (בציניות של נער מתבגר)
אוקיי, הגיע כנראה הזמן שלי להתחיל ולפתוח את העיניים ולדעת סוף סוף את האמת על הורי הפושעים הדגולים שמוחזקים בכלא בלי שום זכויות מינימליות. (בחריפות) מה קרה? הם מכרו את סודות האטום של מדינת ישראל לצפון קוריאה או לאיראן?
מלווה (נאנח שוב)
אתם לא מוחזקים כאסירים תומר אלא כאנשים חשובים מאוד שיש לשמור עליהם מכל משמר.
פנים. ערב. חדרו של תומר
תומר חולץ את נעליו ומטיל אותם לקצה החדר בצד הארון. הוא ניגש למחשב שבחדרו. הוא שולף מקל קטן מכיס חולצתו ונוגע מספר נגיעות קלות במסך. לאחר מספר שניות מופיעה תמונה של בחורה על המסך. תומר מדבר אל המסך.