יעל
מחשבים ביולוגיים. אני חושבת שיש לי דרך למנוע כשלים במחשבים הללו. אתה יודע, מאז ותמיד המחשבים הביולוגיים היו נתונים למצבי רוח…
תומר (צוחק בפה מלא)
מה תעשי? תחלקי לתאי המחשב קראק?
בפתח הקפיטריה מגיח לפתע המלווה של תומר. כשתומר רואה אותו הוא נעשה רציני. יעל עדיין צוחקת מהבדיחה של תומר. תומר מציץ לעברו ומבטו חוזר שוב ליעל.
תומר (בדחיפות)
מהר, יעל, תני לי את הטלפון שלך.
יעל
תן לי את ידך, מתחת לשולחן, ארשום לך על גב היד.
תומר מושיט ידו מתחת לשולחן באופן שהמלווה לא יראה. יעל רושמת על ידו בעט את מספר הטלפון שלה. המלווה מתקרב ונעמד מעליהם בתנוחת אדנות. יעל מביטה בתומר ובמלווהו חליפות, מנסה להבין את הסיטואציה ביניהם.
תומר (בארסיות)
נא תכירי את "ההסעה שלי". הוא רומז לי שעלינו לחזור הביתה.
יעל
אני מניחה שאין לך ברירה. נתראה כאן בעוד יומיים?
תומר
כן, תביאי איתך את החומר שלך, של הדוקטורט. נעבור עליו.
יעל
בסדר. מה דעתך שבפעם הבאה אולי נלך אלי הביתה, המלווה שלך יקבל כמה שעות חופש.
מלווה (גוחן מעליהם)
זה בלתי אפשרי. הוא לא יוכל לבקר אותך. למעשה אסור לו בכלל לדבר איתך.