בקטע אחר של החוף עומדת רחל יחפה, הגלים נושקים לכפות רגליה ולידה כורעת מאיה לצידו של דג קטן המוטל על החוף, חול כבר מכסה את זנבו של הדג המת ועינו בוהקת בדממת מוות. רחל רוכנת מעליה ומנסה לגרום לבתה לקום.
מאיה
אימא, הדג ישן?
רחל
כן, חמודה שלי. בואי, לא נפריע לו לישון.
מאיה קמה ואוחזת ביד אמה. רחל ממהרת להתרחק מהדג המת.
מאיה
אימא, הדגים ישנים תמיד עם עיניים פתוחות?
חוץ. שעת שקיעה. אוטובוס חשמלי
אוטובוס קטן של המכון נוסע מהכביש שליד החוף, עולה על המחלף לכביש החוף ונוסע דרומה. מתחיל להחשיך. יעקב בספסל הקדמי עם בנו יובל בן ה8 לצד הנהג, תומר אפו דבוק לאחד החלונות מאחור ביחד עם אמו רחל שמשתעשעת עם מאיה על ידיה.
פנים. ערב. מסעדה
על דלת המסעדה מבחוץ כתוב שלט "סגור לרגל אירוע משפחתי, אנו מתנצלים בפני שאר לקוחותינו". ארוחת ערב במסעדה, כולם מרוצים. בנוסף להם מסביב לשולחן יושבים גם שני השומרים, הנהג ופרופסור לוי. כולם כבר גמרו לאכול. בדיחות עפות מסביב לשולחן. אווירה נינוחה. לפתע מופיעה מלצרית עם עוגה ועליה נרות עם זיקוקים. הילדים ויעקב מוחאים כפיים בהפתעה. רחל מחייכת כלא מאמינה. יעקב נושק לה בחום. הם מתחבקים והילדים נראים מרוצים.
פרופסור לוי קם מכיסאו כדי לברך.
פרופסור לוי
אני יודע שזה יוצא קצת מוקדם, רחל. אבל קודם כל בשם הצוות שלנו כולו, אנו מאחלים לך ולמשפחתך אושר ויום הולדת שמח.
רחל (מחייכת בפה מלא)
תודה פרופסור לוי.