פרופסור לוי
שלי. אני סבור שהמדינה לא נהגה בכם בהגינות. היום זרחה השמש פעם ראשונה בעשרת הימים האחרונים והחלטנו לצאת אתכם להתאוורר.
יעקב מעביר את מבטו מסביב לחוף. מספר שומרים עומדים מרחוק, בשולי החוף הקטן ובגבעה הקטנה שמעליה. הם מוקפים, ומוגנים.
פרופסור לוי (מחפש להיות נחמד עם יעקב)
אז אתם כבר משפחה גדולה.
יעקב (באנחה)
כן. זכינו באושר רב בשנים האחרונות.
פרופסור לוי
אני מניח שאתה יודע שהמרצים מהטכניון המומים כל פעם מחדש מתומר. הם טוענים שהוא גאון בסדר גודל של אדיסון או של איינשטיין. באחת מעבודותיו המתקדמות האחרונות בהנדסת מכונות הוא הגיש מבנה מהפכני של מנוע רקטי, ביחד עם הגשת כעשרים פטנטים בינלאומיים עליו. המומחים בטכניון עדיין לומדים את עקרונותיו של המנוע הזה.
יעקב
אני יודע. אני שמח שהמדינה מספקת לו שירותים של עריכת דין. הבנתי שבתמורה לעזרה הזאת, המדינה שותפה גם היא בשלושים וחמש אחוזים מהבעלות על הפטנטים. יש לו מימון בלתי מוגבל על כל רעיון לפתוח טכנולוגי.
פרופסור לוי
כן. בהתחשב בעובדה שעלות אחזקת מעבדת ניסויים עולה עשרות מיליוני דולרים בשנה ועלות הגשת כל פטנט בינלאומי יכולה לנוע בין מאות רבות של אלפי דולרים ועד מיליונים רבים, אין ספק שהעזרה הניתנת לו מהמדינה קריטית, והוא עוד ילד. בן 16 בקושי וכבר מהפכן של ממש.