יהושע מחייך קצרות לעבר אלירן וממשיך.
יהושע
אנו נשחה לנמל עקבה וננסה להיכנס ולגנוב שם יאכטה קטנה. באם נצליח, נפליג ללב ים וניפגש עמכם בהמשך הלילה או ביום שלמחרת. אז תרד רעיה גם כן ליאכטה או כל מי שיהיה לו קשה לשהות זמן רב כל כך על הגלים. לפנות ערב ננסה לקשור את הסירות ולעשות ארוחה קלה עם מעט המזון שברשותנו, כך עד אור הבוקר, אז ניפרד שוב ונמשיך במסע שלנו אל לב ליבו של ים סוף. המטרה שלנו היא להגיע לאריתריאה או יותר טוב, לכיוון אתיופיה. במידה ותזדמן לנו בדרך אנייה גדולה השייכת למדינות המערב, ננסה לעלות עליה, כפליטים לכל דבר. ההערכה שלנו מדברת על מספר יממות. אי לכך ניכנס כבר עתה למשטר מים ואוכל חמורים כדי לחסוך את המעט שיש לנו. אלי ומשפחתו יחכו לנו במי מפרץ אילת, מול נמל עקבה רק עד שעת חצות. לאחר מכן הם יתחילו לשוט לכיוון היציאה ממיצר אילת, ולא משנה מה יהיו הנסיבות.
יהושע מפסיק את דבריו ושקט מוחלט השתרר בין האנשים.
יהושע
אנו נישא עכשיו תפילה לשלום כולנו, כל אחד בליבו. ההבדל בין הצלחה לכישלון בתכנית שלנו יכול להיות קטן ביותר אך גם בעל תוצאות טרגיות ביותר. עוד כשעה אנו יורדים למים ואנו לא נדע אם נראה יותר האחד את השני.
השמש כבר גלשה מעבר להרי אדום וצבע ההרים הפך מאדום לוורדרד. אלי ויהושע מחברים את עגלת הסירה לאחורי הטנדר שחונה מוסתר מאחורי הווילה.
אלי
יש לנו כחצי ק"מ עד שפת המים, אנו נצא בזריזות ברגע שיחשיך, ונקווה שלא להיתקל באיזה פטרול מצרי תועה.
אלי ויהושע קרבים זה לזה, לוחצים ידיים ומתחבקים ממושכות.
אלי
יהושע, אני פוחד כל כך. אני מקווה שאלוהים יעזור לכולנו. זה יהיה נורא לעשות את כל המסע שעשינו ואת כל מה שעברנו ולא לשרוד.
יהושע מתעשת, מוחה את דמעותיו וניגש לדינה, לליאת ולאיתמר שעמדו על ידה. הם מתחבקים.