דינה
אלה סתם שודדים, קרוב לוודאי.
יהושע
אבל לא כדאי לנו לשחק עם הגורל שלנו, יכול להיות שהם היו בפטרול.
אלי
כבר עמדנו להיגמר, נשארו לי רק שני כדורים בקנה.
יהושע כבר עסוק באיסוף נשקם ותחמושתם של החיילים. הוא מגיש לאלי מחסניות קלצ'ניקוב מלאות ומספר רובים.
יהושע
הנה, שלא תגיד שלא מפנקים אותך כאן.
שקופית:
הדרך לאשקלון
יום ו' 06:15
חוץ. בוקר. פתח החניון של בית המשרדים
בשעת בוקר מוקדמת פורצים שני הרכבים החוצה מהחניון הנטוש ועולים בחזרה על דרך המלך המובילה בחזרה לעבר אזור ראש העין, שם בילו לפני שתי לילות. תחילה הם עוברים על פני המחסום של חיילי המרינס המשועממים, אחר כך הם נכנסים לנתיב הנגדי המוביל לכיוון רמת השרון. הנתיב ריק. במהירות הם נוהגים מזרחה, כשטור השריון בנתיב לתל אביב עדיין תקוע. חיילים עירקים עם קצף גילוח על פניהם, מביטים בהם בתימהון, אחרים מנפנפים להם לשלום בראותם את דגל קטאר המתנופף בראש התורן.
קריין (VOICE OVER)
מראש העין מתכננים יהושע ואלי לרדת דרומה דרך נמל התעופה, לוד ורמלה ומשם דרומה לגדרה ולדרום הארץ. גם כאן הם מחליטים, כי יש לעבור בנתיבים עוקפים, כאלה שלא יהיו פקוקים. מצומת גדרה, החליטו החברים, הם ירדו דרומה לא דרך קריית גת לכיוון באר שבע שם היו צפויים להיתקל בשיירות צבאיות אלא דווקא לגן יבנה ומשם דרומה לכיוון אשקלון, דרך שדרות לצומת סעד בואכה צאלים. בדרך זאת, הם יימנעו ככל האפשר ממפגשים מיותרים עם כוחות צבא זרים.
חוץ. יום. על הכביש לאשקלון
מעט לפני אשקלון נתקלת השיירה הקטנה בטור משאיות פלשתינאי ארוך, מלווה בג'יפים רבים של כוחות צבא ומודיעין פלשתינאיים. מאחר והשיירה עומדת הרי שהכביש חסום זמנית. יהושע ואלי יורדים מהרכבים ונעים ברגל לקדמת השיירה. המשאיות מכילים כלובים גדולים בהם מוחזקים חיילי צה"ל שבויים, פצועים, קרועי בגדים, רעבים וצמאים, ישובים בתנוחות בלתי מתקבלות על הדעת מחמת הצפיפות האיומה, כתרנגולות בכלוביהן.