חוץ. לילה. על גג בניין המשרדים
הירידה הפעם אל גג בניין המשרדים נעשית בקלות, יהושע מוצא פיסת גג רחבה בה הוא יכול לנחות ולמצוא את עצמו תוך דקה לאחר הנחיתה חופשי מהמנוע שעל גבו ומרתמת המצנח. הוא נוטש את המנוע והמצנח על הגג.
פנים. לילה. בחניון
הוא יורד לעבר הקומה התחתונה של החניון כשהוא שומע לראשונה קולות עמומים של ירי בוקעים מבעד לדלת הסגורה. דמו קופא בעורקיו אולם לאחר שניה של פחד דוקר הוא מתעשת, שולף את אקדחו ומתגנב לחניון. צליל היריות הופך מעמום לחד ודוקר ומכה באוזניו. הוא רואה כחמישה חיילים ערבים במדים בלתי מזוהים שצרים על פינת החניון שם מוסתרים חבריו. הג'יפ עמו הגיעו החיילים עומד כחמישים מטרים מהם, מנועו עדיין פועל ודלת הנהג שלו פתוחה. נראה היה שתחמושתו של אלי אזלה כמעט, משום שעיקר היריות כרגע באו מצד החיילים. רק כשניסו להתקרב נורו עליהם כדור או שניים בודדים ועצרו אותם מלהתקדם. החיילים נראים משועשעים וניכר בם כי הם חושבים שטרפם נמצא בידיהם ועוד מעט תבוא שעת הפיצוי שלהם, עת יוכלו לרצוח את הגבר ולאנוס ולהתעלל בנשות החבורה הקטנה והמבוהלת. החיילים כבר מבינים שאזלה תחמושתו של הגבר שעדיין נלחם בהם ולפיכך הם יוצאים מאחורי מקום מסתורם בלא פחד והולכים לעברו כחמישה אקדוחנים הפוסעים לעבר מקום הדו קרב. יהושע מתגנב לעבר הג'יפ הצבאי הנטוש. איש מהחיילים לא מסתובב אחורה. גם איש מחבריו לא רואה אותו משום שהם מסתתרים מאחורי עמודי האולם, בקצהו ונמצאים בשטח מת עבורו. הוא מתיישב במושב הנהג, סוגר בעדינות את דלת הג'יפ, נושם נשימה עמוקה בעוד עיניו מתמלאות בדם, ולוחץ בכל כוחו על דוושת הגז.
החיילים בחאקי שומעים רק במאוחר את נהמתו של מנוע הג'יפ המרוגז עת הוא כבר בדרך אליהם, משום שהדי היריות שלהם מחרישים את אוזניהם במקום הסגור. כשהם מסתובבים לעבר הג'יפ הוא כבר מתנגש בעוצמה בשלושה מהם באכזריות, מרסק אותם, מעיף אותם מספר מטרים באוויר עד שהם נוחתים כבובות שבורות שבעה מטרים ממקום עומדם, גולגולותיהם מתנפצות אל האספלט מעוצמת החבטה. עוד אחד מהם נפגע ורגלו נפצעת קשה. הוא קורס על הכביש החניון, שומט את נשקו באי אמון, מביט מזועזע ברגלו המרוסקת. החמישי ששורד, מטיל את נשקו בתדהמה על הרצפה ופונה לברוח לעבר היציאה מהחניון. יהושע מכוון אליו את אקדחו ובקור רוח סוחט את הדק האקדח, משטיח את החייל אל הרצפה. אחר כך הוא ניגש אל החייל הפצוע ויורה במצחו. שקט משתרר עת אלי ושאר החבורה מעכלים את העובדה שחייהם ניצלים במפתיע. הייתה זו אלירן הראשונה שרצה החוצה ממחבואה לעבר יהושע ומסתערת עליו, מחבקת אותו בחום. אלי מופיע שניות מאוחר יותר ומצטרף למעגל המחובקים.
יהושע
עלינו לעוף מכאן, מהר ככל האפשר. מי יודע מי יבוא אחרי החיילים האלה?