לאחר כעשרים וחמש דקות הוא מגיע סוף סוף לשכונה שלו. לא לפני שיורים לעברו בדרך מספר מטחי כדורים נותבים. חיילים ששמעו את הרעש וזיהו את המצנח שלו המרחף בשמיים הגבוהים. הוא מעלה את עצמו לגובה מקסימלי אך בכל זאת, הוא עצבני מאוד משום שהוא משמש כברווז במטווח ולא יכול לעשות מאומה מלבד להסתלק משם מהר ככל האפשר.
בדרך הוא צריך להיאבק ברוח חזיתית קרה שנושבת מן הים ומאיימת להסיט אותו מזרחה. בחזרה ידע, יהיה לו קשה לנווט פי כמה. בניינים גבוהים מחכים לו בציפייה ובשתיקה שומרת סוד. הוא מושך בחוטי מצנח הרחיפה שלו והמצנח מביא אותו מעט מעל קו הגובה של הבניין שבו התגורר. בזהירות הוא מנחית את עצמו על המטרים הבודדים של הגג המשותף של הבניין.
הוא נוחת בריצה קלה ובולם את עצמו במס' צעדי בלימה עד שנתקל במעקה שעל הגג. שם המצנח מושך אותו בכוח למטה אל מעבר למעקה ומרפקו נחבט בחוזקה בקיר. יהושע מקלל. הוא מתחיל למשוך אליו את מצנחו שקרס מעבר למעקה של הקומה השמינית. רק לאחר מספר דקות מאומצות הוא מצליח למשוך אליו את המצנח אולם אז הוא מגלה שנעליו שקועות בצואת היונים שמכסה בשכבה עבה את רצפת הגג. יהושע מקלל שוב. כשהוא ניגש לעבר דלת הגג המובילה לחדר המדרגות הוא מגלה כי הדלת נעולה. המצנח אסוף בין ידיו, חלקו מטונף בצואת היונים, והמנוע עדיין מעיק על גבו. יהושע בועט בחימה בדלת. לבסוף הוא שולף את האקדח שלקח מאלי, לפני שנפרד ממנו. בשתי יריות מדויקות הוא מפצח את המנעול. בבעיטה נוספת, הוא פותח את הדלת וחודר לחדר המדרגות. שם הוא מפיל את המצנח הכבד ומסיר את המנוע מכתפיו על הרצפה הנקייה יחסית של חדר המדרגות.
בשקט, הוא יורד לקומה השביעית ובידיים רועדות פותח את דלת ביתו.
שקופית:
קדיש
יום ה' 23:45
פנים. לילה. דירתו של יהושע
יהושע נכנס לדירתו החשוכה.
קריין (VOICE OVER)
כשנכנס יהושע לדירה מכה בו ריח משונה ומאוד לא נעים. הוא ניגש לחדר המיטות ומגלה לזוועתו את אשתו שוכבת שם מתה, פניה שלוות ועיניה סגורות. החלון בחדר השינה פתוח, רוח מבדרת ללא הרף את הווילון ואור הלבנה מבזיק על פניה של אשתו. יהושע קורס על ברכיו לצד המיטה שלהם ובוכה. זמן רב לאחר מכן הוא מתאושש מעט ומוצא לצד אשתו פתק גדול. הוא סוגר את החלון ואת הווילון וניגש למטבח ולאור הגפרורים שמצית מצליח לקרוא את צוואתה של אשתו.