הוא ניגש בצעדים מהירים לכלוב אליו הגניבה ליאת את שני בקבוקי המים ובראותו כי הבקבוקים כבר רוקנו והושלכו בצד הדרך, שולף את אקדחו ויורה בשלושה חיילים מתוך הארבעה שהיו בכלוב. הלה מתעוותים ונופלים זה בזרועותיו של זה כשהרביעי שבהם, שוכב מתחת לחבריו, מקופל בתנוחה לא טבעית בכלוב הנורא כשמשקלם של האחרים מעיק על נשימתו ונחלי דמם נוזלים על גופו.
שקופית:
מטען חורג
יום ו' 15:15
חוץ. יום. כביש שומם בכיוון קיבוץ בארי
בעוד השיירה הקטנה נוסעת בכביש השומם מצומת סעד לכיוון קיבוץ בארי וקיבוץ רעים, בדרכם לצאלים, מתגלה לפניהם שיירה חונה לצד הדרך בת שני ג'יפים וטריילר נושא טנקים ענק של הצבא המצרי. יהושע מאט את מהלך נסיעתו בעת שהוא חולף על פניהם, מציץ מהאוטו מוכה תימהון. על גבי הטריילר הענק שוכב על גבו מרדכי אנילביץ', פניו מופנות לעבר השמיים, ידו הימנית הענקית, לופתת את הרימון. יהושע עוצר את הלנדרובר מעט אחרי הג'יפ המצרי שעומד בצד הדרך בתחילת השיירה. הוא יוצא מן האוטו, נדהם למראה הפסל מקיבוץ יד מרדכי שמהווה סמל ומופת של מלחמת הפרטיזנים היהודים בצורר הנאצי. ביציאתו מהטנדר, בודק יהושע את הקלצ'ניקוב שלו שהוא דרוך ולא נצור.
יהושע
אהלן.
יהושע פונה בערבית לעבר הקצין המצרי. טנדר הטויוטה של אלי עוקף את רכבו של יהושע וחונה מעט לפניו.
יהושע
מאיפה זה?
שואל יהושע את הקצין המצרי שעומד בצד הדרך, ונשען על אחד הג'יפים בחברת חייליו, מעשנים בשלווה.
קצין מצרי
מאיזה קיבוץ, אנו מביאים את הפסל הזה לפינת הילדים במוזיאון הצבא המצרי בקהיר. אני בטוח שהוא יהיה שם אטרקציה. מאיפה אתם?
יהושע
אנו מהצבא הקטארי. אני נספח צבאי של קטאר וידידי שתיכף מגיע לכאן הוא הנספח הקובני.