תחילה מוציאים יהושע ואלי מספר ג'ריקנים של דלק ומים מהג'יפים ומעבירים לטויוטה וללנדרובר. לאחר מכן הם מסיעים את שני הג'יפים המצריים אל מעבר לקבוצת עצים דלילה שהייתה במרחק כמה עשרות מטרים משם. שם הם מציתים אותם. אחר כך הם חוזרים לכביש השומם, בידיהם מכשירי קשר ניידים ששימשו את החיילים המצריים.
עתה הם גדלים לשיירה בת שלושה כלי רכב. בראש נוסע יהושע, דובר הערבית ביחד עם רעיה ואלירן, באמצע נוסע אלי על המשאית הכבדה ומאחור, על טנדר הטויוטה, נוסעים אשתו של אלי ובתו ביחד עם איתמר, הילד הקטן שמצאו על הר קרח בדרך ליקנעם ואשר אימץ אותם בינתיים להוריו החדשים.
קריין (VOICE OVER)
מאוחר יותר אותו יום הודה יהושע כי דמו רתח בו כשראה את השודדים המצריים גוזלים את הפסל המפורסם והוא החליט בו במקום כי יש דברים שאין לעבור עליהם לסדר היום. מאז יצאו מרמת הגולן ונתקלו במחסום הדרכים בכפר רמה הם עברו מספר רב של מפגשים עם ערבים, בין אם היו אלה אזרחים ישראליים לשעבר ובין אם חיילים פלשתינאים או חיילי צבאות ערבים אחרים, במחסומים ובהיתקלויות אחרות. הפחד שהיה מוטמע בם בהתחלה פן יזהו אותם כישראלים כמעט ונעלם. הם נכנסו לתפקידם בצורה כה חלקה ומושלמת עד כי הם הפכו לחלק מן הנוף החדש של ישראל, נוף בו הסתובבו חיילים מצבאות רבים וזרים בכבישי ומשעולי ארץ ישראל. לראשונה במסעם, הם יכולים עכשיו לתקשר ביניהם בדרך במכשירי הקשר, דבר שתורם להעלאה משמעותית במצב רוחם, לראשונה מזה ימים.
שקופית:
הרמת כוסית
יום ו' 18:45
חוץ. ערב. שדה בוקר
באור אחרון של שקיעה, כשהקור העז של המדבר מביס את שרידי היום, מגיחה החבורה המאובקת במעלה השביל הנטוש לעבר קבר דוד בן גוריון. לאיטם הם מתקדמים לעבר חלקת הקבר.
קריין (VOICE OVER)
כבר בדרכם לעבר שדה בוקר, היו הכבישים שוממים לגמרי ומעט הישובים והבסיסים שבדרך היו נטושים. במשך כל היום הם זכו לראות כלי רכב בודדים בלבד בכבישי המדבר, וגם אלה, דומה שנסו מפניהם.
הם מגיעים לקבר של בן גוריון.
יהושע
הלילה נחנה כאן.