אלי
לא נוכל להגיע לדירה שלך! איזה זין!
יהושע
אל תדאג, זו לא השעה לאבד את העצבים. אני מכיר בהרצליה פיתוח מקום, עבדתי שם פעם. שם ננוח, נמצא מזון ומשם גם נגיע לאן שצריך.
קריין (VOICE OVER)
לקח עוד זמן עד שאלי נרגע. הייתה זו הפעם הראשונה שתרגיל הנספח הקובני לא רק שלא עזר להם אלא אף הפריע.
רבע שעה לאחר מכן גולשים שני הרכבים לתוך אזור התעשייה השומם של הרצליה פיתוח ובתוך דקות חודרים לתוך חניון תת קרקעי באחד מבנייני המשרדים הנטושים שבאזור תעשיית ההיי טק הישראלית תוך שהם מנפצים בדרכם את מחסום העץ האדום לבן שבכניסה.
שקופית:
אוצר
יום ה' 09:30
פנים. יום. מבוך בניין משרדים
יהושע מוליך את האנשים בקומפלקס המסדרונות והמדרגות.
יהושע
פעם עבדתי בבניין הזה. אנחנו הולכים עכשיו לעבר קומת המסעדות.
מפלס אחר מפלס, דלת אחרי דלת נפתחה והחבורה מוצאת את עצמה לפתע בתוך אולם אוכל גדול שבו מספר מסעדות סגורות, כולן מוגפות בתריסי ברזל אימתניים.
פנים. יום. חדר אוכל עם מספר מסעדות
אלי אומר לכולם לזוז הצידה ויורה בעזרת אקדחו במנעולים, מחריד את הבניין הדומם. יהושע הולך בעקבותיו ומושך את תריסי החנויות למעלה. החנות הראשונה שהם פותחים היא מסעדת שווארמות טיפוסית, שם מצאו החברים מעט בשר מקולקל במקרר ומספר בקבוקי קוקה קולה, שתיה קלה ומים מינרלים. החנות השנייה היא מסעדה סינית ובה מגלות הבנות במזווה כעשר שקיות אורז בנות קילוגרם כל אחת. הן שופתות על הגז סיר גדול שמצאו במטבח וממלאות אותו באורז ובמים מינרליים. החנות השלישית היא מסעדה איטלקית בה הם מוצאים גבינה צהובה מעופשת ומעט ירקות שחלקן היו עדיין במצב אכיל. במזווה הם מוצאים כשניים עשרה קופסאות של שימורי טונה, זיתים ומלפפונים חמוצים, ובמקום אחר עוד כשמונה שימורי תירס ואפילו שני שימורי אננס. החנות האחרונה היא סניף קטן של רשת המבורגריות ובה חושפים החברים תא הקפאה שעדיין שומר, בדרך נס, על ההמבורגרים מלהירקב.