האב מתלהב, הרעיון שיוכל 'למכור את סחורתם' עוד לפני שיגיעו ליעדם, אי שם בכפרים הערביים ויוכל לחזור על עקבותיו ולהביא "סחורה" נוספת קוסם לו. יהושע מנופף לאלי להצטרף אליו והלה יורד מהרכב השני בכבדות, שרשראות הכדורים של אקדחיו מוצלבות על חזהו ואקדחו במכנסיו בולט החוצה. הבן הצעיר עולה על הטנדר מאחור ומסיט את הברזנט. שתי הנערות מפוחדות, בבגדים קרועים, יושבות שם, מחובקות זו בזרועות זו, מחמת הפחד המשתק והקור.
האב
זו סחורה טובה. חי אללה שלא נגעו בהן.
יהושע
אני רוצה לראות אותן מקרוב, תוריד אותן.
קריין (VOICE OVER)
היה להם קשה לעמוד מול הבנות שנחטפו ועתה היו מיועדות להיות נסחרות כשפחות בשווקי המזרח. הן הועמדו מולו, הקטנה בחזייתה והשנייה בחולצה ירוקה שנקרעה עתה באכזריות כדי שניתן יהיה לחזות מקרוב בחמוקיהן.
הבן שולח יד ותולש את חזייתה של הקטנה, שדיה הקטנות מתגלות לאוויר העולם. יהושע גוחן להציץ בעיני הגדולה, עיניים שחורות שהביעו בעתה.
אחות קטנה
היא לא מדברת, היא חרשת אילמת.
יהושע משים עצמו כלא מבין.
יהושע
מה היא אומרת, הקטנה?
האב (מתרגם)
הגדולה לא מדברת. כנראה חרשת אילמת, הן כנראה שתי אחיות. אם תיקח את שתיהן אעשה לך מחיר טוב.
יהושע
כמה אתה רוצה?
הוא מניח את ידו על כתפה של הגדולה, המשותקת ממגע ידו הקר. ומשם הוא נוגע בעדינות בסנטרה, כבוחן בובת זכוכית.
אב
אלפיים דולרים. הן בתולות.