שקופית:
אורח
יום ד' 05:45
חוץ. שחר. מאחורי קפל קרקע מעל כביש חיפה – יקנעם
זמן קצר אחרי שיהושע ואלי עוצמים את עיניהם הם מתעוררים בבהלה לקול ירייה בודדת של הקלצ'ניקוב וזעקה חטופה אחריה. יהושע ואלי קופצים מהרכבים כשכלי נשקם שלוף. דינה, אשתו של אלי, עמדה שם, מייבבת. מולה ניצב ילד כבן שבע.
דינה
כמעט ופגעתי בו.
בוכה דינה ונופלת בזרועותיו של בעלה אלי. היא נוטשת את הרובה שנופל בכבדות על הקרקע. אלי ניגש אל הילד, מושיט לעברו יד ואומר.
אלי
אל תפחד, אנחנו ישראלים, לא נעשה לך כל רע.
הילד שאותות הפחד על פניו, עומד ללא ניע, מהסס, כשלושה מטרים מאלי ודינה. הוא נראה דרוך כמי שעומד לברוח בכל רגע. לאחר דממה קצרה, ניתקה דינה מבעלה, פרשה זרועותיה וניגשה באיטיות לעבר הילד.
דינה
בוא ילד, ספר לי מה קרה.
ילד
אני צמא. אני רעב.
דינה
ליאתי, תביאי מים.
ליאת שעומדת מאחור מגישה לילד כוס מים חד פעמית שמילאה ממיכל המים. הילד נוטל את הכוס ושותה בלגימה ארוכה אחת.
ילד
עוד בבקשה.
הוא מקבל כוס מים נוספת ושוב מרוקן אותה בבת אחת. אחר כך, בהיסוס רב, הוא ניגש אל דינה והיא מכסה אותו בזרועותיה, מחבקת אותו בעדינות אל חזה.
דינה
ספר לנו מה קרה?