שקופית:
עונת הציד
יום ג' 11:45
קריין (VOICE OVER)
התלבטותם של שני החברים אם לנסוע באור יום מלא, שיחשוף אותם לסכנות נוספות או רק בלילה, מסתיימת בהחלטה לרדת מהרמה ולנסות להגיע, מהר ככל האפשר לנהריה, גם באור יום, זאת לאור העובדה שיש לחלץ את משפחתו של אלי בהקדם. העובדה שהם נוסעים עתה בשיירה בת שתי מכוניות ולא אחת, מכריחה את יהושע, דובר הערבית מביניהם לנסוע בראש. דגל גדול ומקופל שמוצאים שני החברים באחד מהארגזים שבאחורי הלנדרוור פותר להם בעיה. הם מכסים וקושרים את הדגל הקטארי הגדול למכסה הקדמי של הטויוטה. עתה הם נראים סוף סוף כשיירה קטארית כשרה למהדרין.
אלי (מהרהר בקול)
יש לי דוד בחו"ל שבא פעם בשנה לווילה שלו באילת. יש לו שם סירת קטמרן גדולה, מקצועית. שטתי בה מספר פעמים, אני חושב שנוכל לברוח איתה מישראל.
יהושע
אם הסירה עוגנת בנמל, אז שכח מזה, לא נמצא אותה.
אלי
לא, לא! הסירה מפורקת בוילה של הדוד שלי. מרכיבים אותה רק כשרוצים לרדת למים.
חוץ. יום. בדרך לנהריה
הכביש שמוביל אותם לכיוון כרמיאל שומם לחלוטין. מעת לעת נראים בו סימני שרשראות של טנקים ששעטו, שעות לא רבות קודם לכן לכיוון עכו וחיפה. מידי פעם הם עוקפים טנקים או משוריינים שרופים. אלי ויהושע
נושמים לרווחה כאשר הם מגלים בשלב מסוים על הכביש רכב עם לוחיות זיהוי צהובות, שנע כמאתיים מטרים לפניהם, דבר המעיד על היותו רכב ישראלי. הם מאטים ונעים בעקבות הרכב תוך שמירת מרחק של כמאתיים מטר ממנו. על יד כפר רמה, מאחורי עיקול הדרך מופתעים השניים לראות כי הרכב הישראלי נעצר על ידי כנופיה גדולה של צעירים ערבים במחסום מאולתר. יהושע נעמד בצד הדרך בעוד אלי מגיח משמאלו ופותח את חלון הטויוטה.
יהושע
ניגש למחסום, אי אפשר להתחמק מכך. חייבים לעבור את המחסום.
וודא שהאקדחים שלך טעונים, ולא נצורים. אני ארד עם הקלצ'ניקוב עלי.