חזי
שב.
רובי מתיישב. חזי פונה לאפי.
חזי
תתחיל.
אפי
רובי מפר משמעת באופן קבוע. הוא אינו מבצע את המוטל עליו ואם כבר מבצע, זה מבוצע בחוסר אכפתיות וברישול.
דממה משתררת.
חזי
מה יש לך להגיד על כך?
רובי
אין לי מה להגיד. העבודה משעממת אותי. אני חי כאן בתוך קן הקוקייה הזה עם אותם פרצופים, אותו אוכל, אותן חדשות לעוסות… תנו לי משהו מעניין, משהו מעורר…
חזי
כולנו כאן באותה סירה. אתה לא אמור למרוד. אתה חייב לקבל את האחריות שכל אחד ואחד כאן מקבל.
רובי מושך בכתפו.
רובי
אין לי מה לומר.
עוברות כמה דקות בשקט כשחזי ואפי לוחשים זה באוזנו של זה. חזי מהסה את כולם ע"י דפיקת הפטיש בשולחן.