ירון
אנחנו יודעים.
פנים. מחסן – שעת שקיעה
רמי מגביר את קצב נדנודו על הנדנדה.
רמי
היום יום שישי חברים. עוד מעט ערב שבת, קידוש ו…שניצלים!
פנים. פתח מנהרה – בוקר
הבחורה מגיעה לפתח עגול. זה פתח מנהרה. היא מציצה החוצה ורואה דיונות חול שוממות, כמטר מתחתיה. לרגע נעשה מבטה מטושטש מערפול חושים ואז הוא מתמקד שוב. אור שמש מסנוור. מרחוק מאוד היא רואה מטע דקלים. הבחורה, בהחלטה נחושה, דוחפת את עצמה ונופלת לתוך מדבר הדיונות הנמוך. היא שוכבת על אדמת הדיונה החמה, מעולפת למחצה.
פנים. המעבדה של רמי – יום
מעבדה גדולה עם מדפים עמוסים באלפי קופסאות פלסטיק שקופות ובהם ברגים, אומים ומסמרים מכל הסוגים. דלת רחבה יוצאת לתוך מחסן ענק ממדים.
חוץ. שדה החיטה – שעת שקיעה
פנינה
אני כבר לא יכולה להריח שניצלים…
ירון קם ומזדקף, הוא מחליק את חולצתו על פלג גופו העליון. שערה של פנינה מופיע גם כן מעל השיבולים. היא קמה גם כן. מכניסה את חולצתה לתוך מכנסיה. ירון מסלק קש משערה. הם פונים לחזור באותו שביל שנוצר שם בתוך השדה.
חוץ. בקצה האולם – אור אחרון
ירון ופנינה מתקרבים, לשולי השדה חיטה. רק עכשיו רואים שהם נמצאים למעשה בתוך אולם ענק שתקרתו הזוהרת דועכת ועתה היא אפרפרה, שעת שקיעה. דלת ברזל ענקית ומסיבית מקדמת את פניהם בקיר האולם. ירון ניגש אל הדלת, עליה נמצא מסך מחשב מואר. הוא מקיש סיסמא. ידו השנייה עדיין אוחזת ביד חברתו. נשמעת נקישה עמומה והדלת הענקית נפתחת אט אט.