שני דגים נצלים על האש הקטנה שנתנאל אירגן. עיניה של נורה זוהרות.
נתנאל
זהו, עוד כמה דקות זה מוכן.
נורה גוחנת לעבר נתנאל ומנשקת אותו. היא נינוחה וחייכנית להפליא.
שקופית:
לפני שבע עשרה שנה – חברותם של יהושע ונינג
חוץ. יום. חלקת התירס
יהושע ונינג הולכים יד ביד בשביל שמסביב לחלקת התירס הגדולה. מעט אחרי העיקול בשביל יש במפתיע ספסל שחור. יהושע ונינג מתיישבים. הוא גוחן לעברה ומלטף אותה. אח"כ האווירה מתחממת והוא מחבק אותה. היא משתחררת מהחיבוק, פושטת את תחתוניה הזרוקים על הרצפה ונשארת בשמלתה. היא יורדת על ברכיה, פותחת את חגורתו של יהושע ומפשילה את מכנסיו עד לברכיו.
אח"כ היא מתיישבת עליו בלא שום עכבות. הם מחובקים ומתעלסים בתיאום נהדר.
שקופית:
2150, עכשיו
פנים. חוף האגם – לילה
נורה ונתנאל משוטטים על החוף. אור קטן, דמוי ירח, מאיר את קו החוף. נורה מחזיקה בידה את מוט הבמבוק שהפך להיות חלק בלתי נפרד ממנה.
נורה
אשת בטחון ואחראי על הדגה. איך זה נשמע?
נתנאל
מעולה. אנחנו צירוף טוב.
קולות חרישיים עולים ושתי דמויות עומדות על החוף. הם באו עם דליים, לגנוב דגים. הם לא שמים לב לזוג שעומד לא רחוק מהם. לפתע אור מסנוור את פניהם כשדמותה הגבוהה של נורה עומדת מולם. נתנאל נשאר מעט מאחור.