דב
כל הכבוד רותי, אפילו אני לא חשבתי על כך. כבר התכוננתי לוותר על טעם העוף הישראלי לתקופה ארוכה …
רותי
הרגע אכלת חזה עוף משועתק. האם הרגשת באיזה שהוא הבדל?
דב
ממש לא! את יודעת בעצם, תני לי עוד חתיכת שניצל.
פנים. שדה החיטה – יום
שרה נכנסת לתוך השדה. היא הולכת בשמלה המגיעה עד לברכיה, כובע לראשה. שדה החיטה כבר נקצר. אחריה מזדנבים עדר הכבשים והעזים. הם מתחילים לאכול את מה שנשאר משדה החיטה, לאחר הקציר. שרה הולכת כשמקל על כתפיה וידיה נשענות עליו. מימיה קטנה על מותנה. היא קרובה לעץ שבמרכז השדה. קומביין קטן ממדים נע לעברה. כשהוא מגיע לידה הוא נעצר. אשר מחייך אליה.
אשר (שר לה)
כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ;
וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
שרה (מחייכת אליו)
אמרו לך שאתה שר מאוד יפה?
אשר
זו העונה היפה ביותר, שרה, עת הקציר. זה עושה אותי מאושר.
שרה
בוא, תשב קצת איתי.
אשר מדמים את הקומביין ויורד ממנו. הוא מתיישב לידה בצלו של העץ. ידה של שרה נוגע בידו.