פנים. אולם ישיבות קטן של הפיקוד – לילה
קבוצת גברים יושבים בצפיפות מסביב לשולחן לא גדול בחדר לא גדול. פז יושב בראש השולחן, לצדו יהושע ועוד מפקדים.
שקופית בתחתית המסך:
ממ"ח – מים, מזון וחמצן.
פז
החלטתי לעזור לפלשתינאים. ניתן להם ממ"ח. יש לנו עודפי מזון וחמצן. הבעיה היא מים. כל מים שניתן להם, לא יחזרו יותר למאגר שלנו ולא תהיה דרך למחזרם. צריך לבדוק מה קורה עם מחזור המים שלהם וטיהור מי הביוב שלהם. למה המנגנונים האלה לא עובדים טוב אצל הפלשתינאים.
יהושע
שיירשם בפרוטוקול שאני מתנגד לחלוטין לספק להם ממ"ח. כל נתינה היום תהיה דרישה קבועה גם בעתיד. היום ריחמת עליהם, מחר תצטרך לרחם שוב, הרי לא תרצה שיהיה שם רעב, צמא או מחנק. סירוב, יגרום להם להפנים שהם אינם יכולים לברוח מהמציאות אותה הם יצרו במו ידיהם.
פז
הבהרתי להם שתרומת המזון והחמצן תינתן רק פעם אחת בלבד.
יהושע
האיום שלך שווה כקליפת השום. אתה בסה"כ מרמה את עצמך. מה יקרה בפעם הבאה שתסרב להם? אני אומר לך מה יקרה, הם יהיו חייבים לפרוץ אלינו ולגנוב ולאן נגיע בסוף?