פנים. יום. מעין הנעורים
אפי מתכופף מעט ועובר מתחת לסבך השיחים. לנגד עיניו מתגלה מפל מים קטן בגובה של כשלושה מטרים, בריכת מים קטנה, גזע עץ ששוכב על החוף הקטנטן בן המטר וחצי בלבד. דוד מוריד את סנדליו.
דוד
בוא שב איתי.
הוא מתיישב על גזע העץ. רגליו נוגעות לא נוגעות במי הבריכה. קשת נוצרת מהילת המים הניתזים מעל לראשיהם.
אפי
דוד, זה נפלא.
דוד
זה העתק מוקטן של מפל הבניאס… המים נשאבים בחזרה ע"י משאבה.
אפי
אני המום… זו ממש יצירת אמנות.
אפי משיל את סנדליו ומתיישב לידו על גזע העץ. שתיקה.
דוד
בשבוע הבא אנו הופכים מנערים לבוגרים.
אפי
ספר לי על זה. אני אחראי על החגיגות שלכם…
שתיקה.
דוד
אפי, עשיתי את זה בשבילך…
אפי שותק. הוא מעכל את דבריו של דוד ומשמעויותיהן.