רובי
ובינתיים?
אניסה
בינתיים אתה תנהג.
רובי לוחץ על הגז והבאגי מתחיל לנסוע על אדמת הדיונות ברעש עז. אניסה פורצת בצחוק פראי, הנובע מנסיעה פעם ראשונה ומהרגשת החופש שיש בנסיעה. היא שולחת את ידה החוצה להרגיש את משב האוויר. לאחר כמה סיבובים מוצא רובי את עצמו בשולי קומת הדיונות, בנקודה הכי רחוקה ממטע הדקלים. הוא בולם את הבאגי, קרוב לקיר של הקומה. אניסה מתרגשת כילדה. היא מתנפלת עליו ומנשקת אותו בלהט, פניו בין ידיה. היא לוחשת לו משהו באוזן.
רובי
היי? את בטוחה?
אניסה
כן רובי אני בטוחה.
אניסה עולה ומתיישבת על רובי, פניה קדימה, ההגה לוחץ את בטנה. הוא מתחיל את הנסיעה שלו בחזרה למטע הדקלים. הפעם הבאגי נוסעת לאט לאט, כשאניסה משחקת עם ההגה ימינה ושמאלה. רובי מנסה להזיז את מבטו מעבר לכתפה של אניסה כדי לראות את הדרך. מבטו של רובי מתמקד בגבה וכתפה של אניסה החשוף חלקית. רובי ואניסה נעלמים על הבאגי בענן אבק.
פנים. מטע דקלים – יום
הבאגי מגיעה בשארית כוחותיה למטע. אניסה יורדת מעל רובי. היא מורידה את חולצתה בתנועה אחת. גבה חרוש הצלקות נחשף. רובי יורד גם הוא. הוא מטיל אותה אל המיטה. ונופל עליה. אניסה עם הפנים למיטה, רובי מעליה. ידו מלטפת את הצלקות שבגבה. הוא חודר אליה. היא גונחת בפראות. רובי מתעוות כולו כשהוא גומר בתוכה גורר גם אותה להגיע לשיא. לאחר מכן, כשהם שוכבים על גבם רגועים, אניסה בגבה אליו, בוכה.