ירון ניגש ובקור רוח מסתכל על הסרט שבו אריה, המפקד האהוב ולאחריו פנינה אהובתו נרצחים. ירון חורק שיניים.
פנים. חדר ישיבות המטה – עלות השחר
ישיבת ההנהלה מתכנסת לישיבת חירום.
חזי
לא רציתי שכך אהפוך להיות המפקד. אבל הנסיבות יצרו את המצב הזה. הפלשתינאים כבר יצאו ו"הזדכו" על האנשים שלהם שהיו בפנים. שני האנשים שלנו נשארו בפנים ולכן איננו יכולים להכניס מהצד שלנו עוד אנשים. אל תשאלו אותי למה, ככה המתכננים בנו את אולם הפגישות בינינו לבין הפלשתינאים.
אפי
אני מציע שאני ורמי פשוט נבוא עם לומים וחומר נפץ. אם לא נצליח לפרוץ את הדלת, נפוצץ אותה. נראה לי שלא נזדקק יותר לישיבות עם הפלשתינאים.
חזי
גש עם עוד כמה אנשים כגיבוי, אולי תצטרכו שמירה. אני לא מוכן לעוד אבדות.
אפי
אוקיי.
חזי
בהמשך היום נביא אותם לקבורה. מדובר ברצח אכזרי ביותר, שבוצע במו ידיו של המנהיג שלהם עלי.
ירון
צריך לעבור למצב מלחמה. צריך להתחלק לשלוש קבוצות. כל משמרת תהיה מעתה שתים עשר שעות. קבוצה אחת תעסוק בשמירה נייחת וניידת על השדות והמחסנים שלנו באופן בלתי פוסק, זה אולי הדבר הכי חשוב, לשמור על מה שעדיין יש לנו. קבוצה שנייה תישן ותנוח והשלישית תעסוק בפעילות השוטפת היומיומית של החללית, הניווט, הבקרה, האוכל, הניקיון ועבודה בחממות ובשדות.