אוטובוס חשמלי חולף בדהרה על פניהם, מתיז לעברם גל מים מן הכביש והם מזנקים אחורנית במיומנות. למרבה מזלם הם לא נרטבים. לפתע נשמעת מוסיקה מוזרה משום מקום. בעוצמה רבה, חודרת לאוזניהם של האנשים, לנשמתם. המוסיקה גורמת לאנשים לעצור במקומם ולצפות אל השמיים בצפייה למשהו נשגב, משהו שאינו בתחום תפיסתם. המוסיקה חודרת את הלב וממיסה בו רגשות שכבר דוכאו עשרות שנים. רבים מן האנשים בוכים בלא בושה. הם מביטים בחשש מפני העננים השחורים ההולכים לפתע ונעלמים. אזרחים נוספים פוסעים לעבר המדרכות כאשר הגשם פוסק לפתע והמוסיקה ממשיכה. השמים מתבהרים. פיסת שמים תכולה מתגלה לראשונה מזה חודשיים. ממש מתוך ענני הסערה. אנשים פותחים את חלונות דירותיהם ויוצאים אל המרפסות המוצפות, אל הגגות. עיני כולם נעוצות למעלה משם מגיעה המוסיקה השמימית. האוטובוסים המעטים שכבישים נעצרים ונוסעיהם נפלטים החוצה אל מסביב לאוטובוסים, מביטים למעלה כמחכים. השמים מתנקים לגמרי ויום חורף קיצי נופל על ירושלים.
אלמוני (זועק בתדהמה)
האוויר נקי! האוויר נקי!
עוד אנשים משילים מעל אפם ופיהם את מסיכת הנשימה שלהם ונושמים לרווחה את האוויר הצלול, מתענגים לראשונה על מגעו הקר בריאותיהם החבוטות.
אלמונים נוספים בקהל
האוויר נקי! האוויר נקי!
והקריאה מהדהדת ועולה, עוברת כהד לכל רחבי ירושלים. אושר עילאי על פני האנשים. על המרפסות, על הגגות, על הכבישים והמדרכות, תלמידים בחצרות בתי הספר שלהם. אברכים במרפסת ישיבותיהם, כולם מסירים את מסיכות הנשימה שלהם ולראשונה מזה עשרות שנים, נושמים לרווחה כשדמעות של אושר בעיניהם. אנשים מתחבקים צוחקים ובוכים ומתנשקים עם זרים להם. האוויר הצלול של ירושלים בשעת הצהריים מאפשר לראות למרחקים, לראשונה מזה שנים נעלם האובך הרובץ על ירושלים והנוף הנפלא נפתח לעיני כל.